בפגישה הקודמת עם המטפלת שלי (לא זו שהיתה היום...) הבנתי משו הזוי. החתכים שאני עושה לעצמי זה כמו xונס באיזשהו מקום.
ועכשיו אסביר; אונס זה אקט חודרני, מכאיב, מזעזע. הגוף של האישה מפולח לשניים... היא מדממת. "החפץ" שגרם לזה הוא חיצוני... (איבר מין/סכין).
אני חושבת שהחתכים שאני עושה לעצמי דומים איפשהו... גם אז אני מפלחת את גופי לשניים, אני גורמת לו לדמם ומכניסה אותו לסוג של טראומה.
אני זונה. אונסת את עצמי שוב ושובושובושובושוב... השוני פה, זה שאני שולטת בזה ולא אפחד אחר.
ועכשיו לבשורות הטובות (כן-כן, יש כאלו) :
התחלתי לעבוד כממיינת באחת מחברות הסלולר הגדולות בארץ. נקודת השירות שלנו היא ההכי גדולה באיזור ירושלים... (התכנון הוא שבהמשך אשתלב לצוות הטכני בהדרגתיות)
מ', אשתו של ה"ביג-בוס" דאגה להכניס אותי לשם (בהסכמתו של ה"ביג-בוס" גמובן). מ' היתה המדריכה האישית שלי ב"איתנים"...
מוזר שהוא החליט לקבל אותי לשם למרות כל מה שהוא יודע עלי... נמנמ.. אני במקומו לא הייתי מקבלת פסיכית אובדנית שכמוני :-q
עשיתי מבחנים ב"ניסן נתיב" , אחד מבתי הספר למשחק היותר מכובדים ומוכרים בארץ (4 שיעורים, 4 שעות כ"א. סכ"ה 16 שעות!!!) . אבל לצערי הרב לא אוכל להמשיך ללמוד שם.. וזאת מכיוון שהעבודה הנוכחית לא מאפשרת לי :(
הרגשתי ממש רע כשזה נודע לי.
רציתי למות.
רציתי לחתוך.
אבל התאפקתי...
אז לימודיי המשחק נדחו למועד לא ידוע. כרגע אני בסלקום/אורנג'/פלאפון ;)
טוב לי בגדול. אני מאושרת בעבודה... אחלה אנשים, אחלה בוסים ואפילו לא אכפת לי שהלקוחות מוציאים עלי את כל הג'יפה שלהם כל עוד הם מכלילים אותי כאחת העובדות בחבְרה... ;)
זייו לבנתיים.
ועמכם הסליחה שנעלמתי פיתום. זה מהעומס גרידא... אני מתחילה לעבוד ב-10:00 בבוקר ומסיימת בסגירה. מגיעה לבית עייפה מאוד, אך מרוצה מאוד-מאוד ☺
L.L.B