L.L.B

13.11

אני נכנסת לחדר הטיפולים הקטן.

פגישה קשה... באיזשהו שלב אני מתנתקת.

יוצאת מהפגישה ועדיין מרגישה רע... הולכת להתפוצץ.

אני מלוכלכת! מזוהמת!! טמאה!!!!!!

רוצה להוריד מעלי את הלכלוך, לגרד אותו ממני...

נכנסת לשירותים וחותכת... (תודה אלהים שהמצאת את החתכים. תודה)

__________________

היא מתקשרת יומיים אח"כ לשאול לשלומי, כשאני מספרת לה שחתכתי, היא משמיעה אוי'ש כזה של אימהות פולניות. מבקשת שאספר לה מה קורה איתי... מסבירה לה שאין באפשרותי לספר כרגע כי אני לא לבד.

"אוקיי, אז אני מחכה לעדכון ממך במייל"

"אשתדל..."

"אין להתשדל, את שולחת לי"

"טוב... שולחת..."

- שלחתי לה את המייל ובו כתבתי לה באריכות למה חתכתי...

20.11 -

אני נכנסת לחדר הטיפולים והיא מבקשת לחזור לפגישה שהייתה בשבוע שלפני, אני מנסה להתחמק אך היא לא מוותרת.

"אני דואגת לך... לא ישנתי כל הלילה אחרי שגיליתי שפגעת בעצמך"

"נדודי שינה?", אני מתבדחת...

"כן, נדודי שינה... מצאתי את עצמי באמצע הלילה מעבירה את ידי על זרועי ומזדעזעת מהמחשבה על מה שעשית לעצמך..."

"למה?" אני תוהה.

"למה מה? למה אני דואגת לך או למה קשה לי עם הפגיעה עצמית שלך?"

"גם וגם. הרי זו לא הפעם הראשונה שאני פוגעת בעצמי, אז למה הפעם היה קשה כ"כ...?", אני מקשה.

"קשה לי עם הפ"ע כי לעולם לא אוכל להתרגל לזה. לא משנה מה. אני מזועזעת כל פעם מהמחשבה עלייך כשאת עושה את זה... ואני דואגת לך כי את יקרה וחשובה לי,

כי אכפת לי ממך, כי אני אוהבת אותך. בעיקר בגלל מי שאת ומי שאני".

"אוקיי... את כל זה אמרת כי זה מה שאת אמורה להגיד?"

"את באמת חושבת ככה?" היא שואלת ומביטה עמוק בתוך עיניי. אני מביטה בה חזרה. היא בוכה וטישיו בידה. אני משפילה את ראשי במבוכה ומתחילה לבכות גם...

לא עומדת בזה...

שיחה חזקה ונורא משמעותית שעדיין מהדהדת בראשי.

 _____________________________________________

.

ומעניין לעניין באותו עניין -

בטח שמעתם על התערוכה שנפתחה ביום שישי האחרון (23.11)

שתיקה וצעקה

שלחתי מספר תמונות ומתוכן הם בחרו אחת, שלדעתי הייתה הכי פחות מוצלחת, אבל זה רק בגלל שכל השאר היו קשות מדי (מילים של נגה ויסמן).

זו התמונה שנבחרה -

לפתיחה לא יכולתי להגיע (עבודה... עבודה...) אבל לא מתכוונת לפספס את התערוכה.

וגם השנה הגעתי ליום עיון של מרכז הסיוע לנפגעות שנערך במעלה החמישה.

השנה הנושא היה "גלוי אך סמוי מן העין", על פגיעה עצמית בקרב קורבנות תקיפה מינית.

http://jrcc.1202.org.il/news/new.asp?siteID=7&newID=127

היה חזק, קשה אך חשוב.

אלו העדכונים שלי בנתיים...

(ניחשתם נכון. זה הגב שלי)

שבוע טוסט,

L.L.B