לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

L.L.B


L.L.B - לא מדברת כאב. מראה אותו. וזיכרו - אין סכין חדה יותר מגעגוע!
Avatarכינוי:  L.L.B

בת: 40

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2007

L.L.B על LSD...


 

 

היי אנשים.

 

אז כמובן שלא סיפרתי לכם, אבל אחרי הכתבה בערוץ 10 הרגשתי ממש חרא... ושלא תחשבו - זה לא היה קשור לכתבה בכלל (!!!).

 

כמה ימים לפני זה שוחחתי עם ידיד טוב שלי (נקרא לו א"ל לצורך העניין) והוא אמר לי שיש לו LSD...

 

א"ל הוא הידיד הכי טוב שלי. אנחנו מכירים מהאשפוז... הוא היה שם גם בגלל פג"ע ואובדנות. אביו השתחרר מבית הסוהר לא מזמן אחרי שישב שם 10 שנים בגלל שהתעלל מינית בילדיו... ואני מתה עליו (על א"ל...). הוא בחור מדהים ואני סומכת עליו בעיניים עצומות .

 

 

בקיצור, הגעתי לדירה שלו ובסביבות השעה 22:00 לקחנו חצי בּוּל ("ד"ר הופמן") כל אחד.

שמנו את זה מתחת ללשון והיה לנו קצת מריר... חיכינו וחיכינו ושומדבר מיוחד או מוזר לא קרה...

 

ככה ישבנו שעתיים. בנזונה הד"ר הופמן הזה...

 

לאחר שעתיים החלטנו לקחת עוד... שמתי מתחת ללשון בול שלם וכך גם א"ל.

 

אחרי 45 דק' בערך הרגשנו ריחוף קל. הזמנו מונית וא"ל ליווה אותי לבית...

הדבר הכי מפדח שקרה לי זה כששוחחתי עם הנהג דרך החלון הקדמי (זה שלידו), ואז לפני שבאנו לעלות לשבת מאחור, העפתי את הבול מהפה. הוא נדבק לו על השימשה הקדמית...

 

חשבתי שאני מתה מצחוק כי הוא לא הבין מה הנייר הזה עושה לו על החלון... אבל נראה לי שהוא לא קלט מה זה בדיוק (וטוב שכך.)

 

 

 

לא הפסקתי לחייך כל הנסיעה! הייתי כבר צריכה לתפוס את הלחיים חזק כי באיזשהו שלב זה התחיל להציק לי... המממ...

ובכלל  לא הרגשתי שאני נוסעת ברכב, הרגשתי בחללית... כשהנהג פתח טיפה את החלון, אז רעש המכוניות מסביב היה נשמע לי חזק מאוד. כמו רעש של מטוס ממריא...

 

 

 

גם האורות שבחוץ נראו לי פתאום מאירים ויפים יותר וזה היה נחמד .

 

 

פיזיולוגית הרגשתי קצת לא בנוח... הרגשתי שיש עליי ידיים. הרגשתי שאוחזים בי. קצת דומה למה שבתמונה-

 

ניסיתי להזיז את  זה ממני בהתחלה, אבל כשראיתי שזה לא עובר, הרפתי.

 

 

 

ממש הרגשתי גם שאני יכולה לבודד צלילים, מראות וריחות... כאילו שאם אשמע עכשיו טיפה של מים נופלת ארצה, אוכל לשמוע אותה בבירור, בחדות ובצלילות. כאילו אין רעשי רקע מסביב...

 

 הגעתי לבית שלי, התארגנתי והתכוננתי להיכנס למיטה. רציתי להיות בטוחה שאני לא עושה שטויות... שוחחתי עם א"ל לפני כדי לשמוע ששלומו טוב. הוא סיפר לי שלא היה לו נעים לצחוק עם עצמו, אז הוא התקשר ל"לאומי בטלפון" ונקרע להם מצחוק שם... הוא אמר שהוא שוקל להתקשר לער"ן ולעשות אותו הדבר. הרי בנינו - הם בטח רגילים לשמוע שם אנשים שבוכים כל הזמן... הגיע הזמן לקצת גיוון, לא?  (מה גם שאני שונאת את "ער"ן" ומתעבת אותם עד עמקי נשמתי...  )

אז מצאנו את עצמנו יושבים על הטלפון וצוחקים במשך 20 דקות בערך.. .אבל רק צוחָקים!!! אוי, זה היה כיף ומשחרר...

 

 

 

 נכנסתי למיטה...

הכל היה בסדר עד אז, אבל פתאום עצמתי את העיניים וגיליתי דברים פשוט מדהימים!!! צורות וצבעים שבחיים לא ראיתי... משו מרהיב ומיוחד במינו!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

[זה היה הרבה יותר מרהיב ויפה ממה שיש פה בתמונות. מבטיחה לכם).

 

 

כשפתחתי את עיניי לראות אם אני עדיין יכולה לראות את כל היופי הזה ב"live", הבנתי שלא... הדברים האלה הגיעו רק בעיניים עצומות...  

 

 

מסטוללל...

 

 

 

- אז ראיתי צורות וצבעים, ואח"כ באו ההזיות...

ראיתי פרצוף של גבר קירח. רק פרצוף, בלי גוף והכל מסביב היה שחור... ואז יד הוּשְטה מהאפילה, נתנה לגבר אקדח ואמרה: "אז תעשה את זה" (אני ממש זוכרת את המשפט הזה...)

ואז נשמעה ירייה ושניה אח"כ שוב ראיתי את הגבר. הוא נשאר כמו שהוא היה קודם לכן, רק עם חור קטנטן ברקה... (לא היה דם ולא כלום).

 

 

היו עוד כמה פעמים ששמעתי יריות בראש שלי, אבל זה היה אחרי 4 שעות בערך... שמעתי שתי גלים בתוך המוח שלי ואז פיצוץ, כמו ירייה... ככה כמה פעמים עד שזה נפסק.

 

 

ראיתי גם שקיעה... לא סתם שקיעה, אלא אחת אדומה כזו ונעימה. עמדתי לידה ואז הכנסתי לתוכה את היד והיא פשוט התמזגה עם השקיעה...! אז נכנסתי כולי לתוכה וזה היה א ד י ר ר ר !!!

 

 

 

אח"כ אכלתי סרט (מזה סרט, סרטונון..) על המטפלת שלי... דמיינתי שאנחנו בחדר הטיפולים ושאני נותנת לה צמידים מתנה וכשהיא באה לענוד אותם על הידיים, הם פשוט נבלעים לה ביד (?!?!)

 

 

ראיתי גם את הקבר שלי... הוא היה בשדה ענק-ענק עם מלא-מלא-מלא פרחים צבעוניים ויפים... הוא היה צבוע בלבן עם פסים שחורים מסביב ועליו היה מלאך מאבן בוכה כשהמצח שלו על הברך המקופלת...

 

זה היה קצת דומה לתמונות האלו... =>

 

 

 

ברקע שמעתי צליל כזה: "הַאממממממ..........."

 

ומישהו גם הקריא עלי הספד, רק שאני לא זוכרת מה בדיוק... באסה .

 

 

 

אז חוץ משני סרטים רעים שהיו לי, הכל היה בסדר . הסרטים הרעים היו בדיוק מס' דקות... בראשון הרגשתי פסיכוטית פתאום.. כאילו יכולתי להיכנס למוחם של הסכיזופרנים/פסיכוטים ולהרגיש בדיוק את מה שהם מרגישים כשהם שומעים קולות ומדברים לעצמם... אבל זה עבר לי מהר (פיו).

 

בסרט הרע השני ראיתי המוני נשים לבושות בשחור בוכות ומתייפחות... היו מסביבן מלא-מלא הלוויות... זה טיפל'ה הפחיד ת'אמת... .

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

 

ולשם המחשה- הנה הבּוּל משני צידיו (וגם כווית הסיגריה החדשה שלי)... =>

 

כווית סיגריה טריה

 

מס ימים אח"כ...

 

"ד"ר הופמן"

 

בּוּל (ד"ר הופמן") וכוויה

 

 

 

קמתי למחרת לעבודה כרגיל, אבל לא ממש הצלחתי לתפקד :/. הרגשתי מנותקת לחלוטין... לא הרגשתי אותי.

אז מה עשיתי, הבטתי לתוך עיניהם של הלקוחות. רק ככה יכולתי להרגיש ולדעת שאני פה, שאני קיימת (ולא מנותקת).

 

כל הסרטים האלה מה-LSD עברו לי אחרי 12 שעות סכ"ה... היה טוב. לא מתחרטת על זה לדקה... ותאמינו לי שגם אם הייתי מתאבדת תוך כדי הסוטול לא היה אכפת לי... ;-(

 

 

 

 

 

 

******************

 

היה לי סיוט מארץ הסיוטים לפני יומיים...

 

חלמתי שאני בעבודה יחד עם חברה שלי, ואז אנחנו עושות משו (שאני לא זוכרת מה) וא', אחד הבוסים צועק עלינו ונותן לנו פקודה "לאסוף את כל האבקה שמסביב". הוא אומר שמי שתסיים לנקות את האבקה צריכה להיכנס איתו לחדר שלו.

 

סיימתי ראשונה ונכנסתי אליו לחדר... היתה שם מיטה זוגית והכל היה חשוך ואפל... הוא ביקש שאנוח על המיטה. נכנסתי גם למיטה והתחלתי לספר לו מה היה איתי ועם חברה שלי בחוץ.

באיזשהו שלב שמתי לב שהוא מתחיל לדבר איתי בלחש ולהתקרב לי לפנים (זה אחד הדברים שיותר מלחיצים אותי - שמקרבים אלי פנים אל פנים...). אמרתי לו: "א', תתרחק. זה מפחיד אותי...".

ואז הוא התחיל לגעת בי והתחלתי לצרוח "לא שוב פעם! לא שוב פעם!" והוא ביקש שאסתום ופשוט.. .אNס אותי...

 

צרחתי ובכיתי בחלום, ניסיתי להשתחר מהאחיזה שלו- אבל הרגשתי שהוא יותר חזק ממני.. קמתי עם כאבים מטורפים "שם" באיבר...

 

הקטע המוזר זה שהוא לא סתם אNס אותי, אלא הוא עשה את זה מאחור והכניס את ה"זה" שלו לויגינה שלי... משו ביזארי וחולני לחלוטין (ומגעיללל!!!)

 

 

 

 

 

לילה טוב,

 

 

 

 

L.L.B, שמקווה שהלילה לא יהיו לה סיוטים אחרי כל הפלאשים שהיו לה בעבודה היום ומוטטו אותה נפשית...

 

 

 

 

___________________________________________________________

 

עדכון - שוחחתי אתמול עם החוקרת בנוגע לזה והיא היתה בטוחה שכבר עידכנו אותי... .

היא אמרה לי ששחררו אותו למעצר בית כבר לפני שבועיים (ב-15 למרץ) וששמו לו אזיקון אלקטרוני... שזה אומר שבמידה והוא יוצא מהבית יכולים לראות את זה במחשבי המשטרה, להגיע אליו לבית ולעצור אותו שוב תוך דקות ספורות...

 

 

 

 

|בא לי למות|

נכתב על ידי L.L.B , 30/3/2007 00:30   בקטגוריות סיוטים, סמים, אונס  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קיטן ב-12/4/2007 03:22
 



עוד מעט, בחדשות השעה 20:00 בערוץ 10


אופיע שם...

 

אתם מוזמנים לצפות.

 

 

 

 

 

25.3, יום ראשון. תוספת:

 

 הכתבה ב"נענע" - http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=448343&sid=126

 

הכתבה ב"וואלה!" - http://news.walla.co.il/?w=/3850/1082660

 

קישור ישיר - http://www.dd-tech.info/llb.wmv

 

 

 

נכתב על ידי L.L.B , 24/3/2007 19:56  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של L.L.B ב-4/4/2007 11:01
 



L.L.B דיברה היום ברדיו -


 

פתחו את הלינק, המתינו מס' דקות ו.. צָחקקו להנאתכם.

 

 

לא יודעת, תמיד כשאני שומעת את עצמי אני קודם כל נקרעת מצחוק, ואח"כ נגעלת. בלעחס...

 

 

 

 

 

 

 

תהנו...

נכתב על ידי L.L.B , 18/3/2007 23:35  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של L.L.B ב-25/3/2007 23:16
 



שוב כתבה בעיתון. הפעם פירוט האוNס.


 

 

שישי בערב. אימא שמה לי את העיתון המקומי מתחת ליד ואומרת: "זה את?"

 

לוקח לי שניה בדיוק עד שנופל לי האסימון. אני מחווירה ויוצאות לי הברות קטועות ולא מובנות בעליל.

 

"זה את נכון? ידעתי... ידעתי..."

 

"לא! מה פתאום! למה נראה לך שזו אני??"

 

"זה את", היא ממשיכה למלמל...

 

"די נו, עוד פעם תתחילי לבכות עכשיו? זו לא אני. אני יודעת מי זו... זו בחורה אחרת מהשכונה. אני מכירה אותה, היא למדה איתי בתיכון וראיתי אותה השבוע באוטובוס והיא סיפרה לי".

 

אימא לא יודעת אם להאמין לי או לא...

 

"את בטוחה? תישבעי לי... לא יודעת למה, יש לי הרגשה שזו את".

 

"לאלא. זו לא אני... את יכולה להירגע. באמת חשבת שזו אני?? חחח.. .איזה מצחיקה את"

 

"כן. הייתי בטוחה שזו את כי יש פה יותר מדי דברים שמזכירים אותך... מקום העבודה [לא כתוב מקום מדוייק, אלא אזור], הגיל, היום, השעה... תקראי ותביני".

 

- אני מנסה לקרוא את הכתבה ולא מצליחה. הראש מסתחרר מהר ואני מתחילה לאבד שליטה... איבוד שליטה - אחד הפחדים הכי גדולים שלי.

 

 

 

 

אימא הולכת לישון אחרי 20 דקות ואני מתחילה לקרוא מה שכתוב:

 

 

"נהג מונית נעצר בחשד לאונס נוסעת"

 

צעירה התלוננה כי נהג מונית איתו נסעה אNס אותה. הנהג נעצר לחקירה ומכנסיה של הצעירה נשלחו לבדיקה שאיששה את התלונה. הנהג נעצר להמשך חקירה.

 

 

נהג מונית תושב _____, נעצר השבוע לאחר שנחשד בביצוע מעשה מגונה ואוNס בצעירה בת 23 תושבת _____ שהייתה בדרכה לביתה ממסיבת פורים.

הנוסעת חגגה את חג הפורים במסיבה במקום עבודתה ב_____ וביקשה לחזור לביתה במונית לאחר שהשתכרה במסיבה.

 

  מתלונת הצעירה עולה כי ביום ראשון, קצת אחרי חצות, נהג מונית אסף אותה מאזור _____. בנסיעה לביתה בשכונת _____, ממשיכה וטוענת הצעירה, עצר הנהג את רכבו באזור _____ וקנה שתייה חריפה, אותה שתה במהלך הנסיעה והציע לה לשתות גם כן, אך כשסירבה דחף את הפחית לידה והיא שתתה כדי שיניח לה [שינוי קטן - הוא דחף את הפחית עם הוודקה-רדבול גם לפה שלי ועשיתי את עצמי שותה...].

  לדבריה לאחר המקרה הזה החלה התדרדרות בהתנהגות נהג המונית.

"כשהנהג הגיע לשכונתי, הוא החל לנסוע לכיוון שאינו הכיוון שמוביל לביתי. כששאלתי לאן הוא נוסע הוא השיב כי תיכף הוא מוריד אותי בבית. לאחר מכן הוא בלם את הרכב בחניה של בניין באזור ותוך כדי שימוש בכוח וניצול העובדה שהייתי שתויה והתקשתי להתנגד, אNס אותי"

 

 הצעירה שהגיעה יום למחרת המקרה לתחנת המשטרה "_____" והציגה בפני הבלשים את מכנסיה כאשר הם מוכתמים לטענתה בזרעו של הנהג שהפשיטה, אנס אותה ואף ביצע בה מעשים מגונים לאחר האוNס. הצעירה שזכרה את שמו של הנהג ואת חברת המוניות בה עבד, העבירה את הפרטים לשוטרים שעצרו אותו יום למחרת.

  החשוד בשנות החמישים לחייו הובא לחקירה ביום שלישי שעבר והכחיש כל קשר לדברים. הוא טען כי המתלוננת היתה שיכורה בשעת הנסיעה ולהגנתו טען כי אולי לקחה במסיבה סם שגרם לה להזות את הדברים בהם האשימה אותו.

השוטרים שלח ואת המכנס שהביאה המתלוננת כראיה לבדיקה במעבדה לזיהוי פלילי במטה הארצי והנהג מצידו נתן בדיקת רוק ו-D.N.A על מנת לבדוק אם יש התאמה לכתמים במכנסיים. חוקרי המשטרה שבדקו את מחשב המונית גילו בשלב מתקדם בחקירה כי אכן המונית עמדה שלוש-עשרה דקות ללא תנועה ברחוב צדדי כפי שטענה הצעירה ובנוסף התקבלה גם התאמה בבדיקת ה-D.N.A.

 

  דיון שהתקיים בבית המשפט השלום בעיר בראשותו של השופט אברהם רובין, קבע כי החשוד ייעצר למשך שלושה ימי חקירה, ימים בהם הנהג הודה חלקית באשְמות וטען כי הוא לא אNס את הצעירה אלא ביצע מעשה אוננות בעצמו. החשוד הובא בשנית להארכת מעצר בה הוארך מעצרו על מנת לאסוף מספיק חומר ראייתי בתיק".

 

 

 

 

ישבתי אח"כ בסלון שעה שלמה לבד ובכיתי...

 

אח"כ אחי נכנס לבית עם חבר שלו שבמקרה התארח אצלנו בשבת ופתאום הוא התחיל לשאול אותי שאלות כגון מה עשיתי בפורים... אם נהניתי במסיבה... לְמה התחפשתי ועוד שאלות שרציתי לקבור את עצמי בגללן (הוא לא קרא את הכתבה אם אתם שואלים..).

 

 

הלכתי לישון ואחרי כמה שעות התעוררתי רטובה מזיעה ודמעות (כנראה בכיתי מתוך שינה)

 


 




 

 

 

 

 

 ו... "אכלתי סרט", כמו שאני נוהגת לומר למטפלת (המקסימה ) שלי. אכלתי סרט חזק, שבו ממש הרגשתי לכודה במונית הארורה...

 


ה צ י ל ו ! ! !



 


הרגשתי את האצבע המסריחה שלו, כשהוא דוחף אותה לפי- הרגשתי ונחנקתי. הרגשתי את האצבעות שלו בתוכי- הרגשתי וכאב לי. שמעתי את קולו מהדהד באוזניי: "תיכף אני מוריד אותך... תיכף מגיעים לבית. תיכף... תיכף..." והוא מתנשף ומתנשף.

שמעתי את קולו כשהוא שואל אם אני רוצה לרדת לו. רציתי להקיא.

  שמעתי וראיתי.. הכל היה טרי וחי... הכל כאב כל כך.
הרגשתי עירומה וניסיתי להתכסות בשמיכה אך כלום לא עזר. עדיין הרגשתי עירומה...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

-הוא ניסה להכניס את ה"זה" שלו לתוכי... שמתי את היד ולא נתתי לו. הוא ניסה להזיז לי את היד ואני עמדתי על סירובי.

"בבקשה די... די... תעזוב אותי. לא רוצה... רוצה הביתה... תוריד אותי כאן. אני רוצה ללכת..."

 

מסתירה... שומרת...

 

 

 

 

מה שלומדים בשיעורי נהיגה. הוא כנראה שכח זאת

זה  אחד התמרורים החשובים שמלמדים לנהוג לפיהם בשיעורי נהיגה. אז מה זה אומר, שהוא "עבר בעצור"? שהוא צריך לקבל קנס?  דו"ח? שלילת רישיון???

 

 

 

מסתתרת... מתביישת...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עדיין לא חזרתי לעצמי. עדיין לא חזרתי לבית שלי - למקום השמור והמוגן שלי... עדיין לא...

מנותקת ומרוחקת ממנו אלף שנות אור.

 

אני בו - אבל מחוצה לו...


געגוע...


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



 

"תיכף מגיעים... תיכף מוריד אותך בבית. תיכף... תיכף..."

 

 

 

 

L.L.B

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מחר בבוקר (7:30) ברדיו 103FM בתכנית של מרב מיכאלי (אפשר להאזין לתדר גם דרך הכבלים וגם דרך כאן).

 

 

 

נכתב על ידי L.L.B , 17/3/2007 23:19   בקטגוריות אונס, תקשורת, סיוטים  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   5 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של «« דינקה »» ב-1/5/2007 22:27
 



לדף הבא
דפים:  

38,839
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לL.L.B אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על L.L.B ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)