למה אני פוגעת בעצמי?
כי מאוד כואב לי (פרדוקס).
* כואב לי מאוד בלב. מאוד-מאוד.
ואולי יותר קל לי עם הכאב הקטנצי'ק הזה שביד...
* לפעמים אני מרגישה שאני-לא-אני, שאני מתה. מין תחושת ניתוק שכזו מהגוף שלי. אז אני רוצה להרגיש כאב (=תחושת חיוּת) ולראות דם. להרגיש קיימת ואמיתית.
* קשה לי להתמודד עם רגשות חזקים שעולים אצלי, כגון: עצבות גדולה, רִיק, אכזבה, פגיעוּת, מתח, בילבול, תיסכול, כאב לב, זיכרון ישן שעולה, שמחה והמולה יתר על המידה (כן, אפילו זה).
* לפעמים משאלֵת המוות שָבַה ועולה אצלי ואני מוצאת את עצמי נלחמת בשיניים לא לבצע מעשה אובדני כלשהו (כבר ביצעתי לא מעט...)... זה מגיע לפעמים למצבים שבהם אני מתכננת את מותי ואת אופן ביצוע האקט הסופני בצורה שמפחידה אפילו אותי. ואז בשביל להוריד מהסטרס והבילבול הנוראי (תחושה שקשה מאוד לתאר), אני פוגעת בעצמי. הסטרס מנוקז לסכין גילוח, לכווית הסיגריה, למהדק... לגוף.
* לפעמים אני כועסת מאוד על אנשים. או כי הם פגעו בי מאוד, או כי הם הכעיסו אותי, או כי רבתי איתם ועוד. ואז, במקום להוציא את הכעס עליהם ולומר להם "היי, פגעתם בי מאוד. כוס אימא שלכם יא זונות" ;-), אני מוציאה את הכעס והעלבון עלי. מפְנימה.
* יש לי זיכרון מאוד-מאוד-מאוד-מאוד טוב (למעט הנושא של השכן שפגע בי מינית בילדותי. יש לי חורים שחורים). וכשמגיעים תאריכים מאוד משמעותיים עבורי, אני נוהגת לציין אותם ע"י חתך חדש, כוויה... למשל ביום פטירתה של ריקי שלי או ביום הולדתה.
הגוף זוכר וימשיך לזכור.
* כשאני פוגעת בעצמי אני היא זו שמחליטה מתי די. מתי להפסיק לחפור בחתך/מתי להוריד את הסיגריה מהעור החרוך/מתי מספיק להדק ועוד. אני היא זו שקובעת מתי לפגוע בעצמי ומתי מספיק להכאיב לעצמי. השליטה בידיים שלי (תרתי משמע).
* לפעמים אני כועסת על L.L.B. מה זה כועסת? ממש שונאת! אז אני עושה את זה מתוך תחושה של "מגיע לך כלבה. מגיע שיכאב לך. כל החיים פגעו בך, למה שלא תמשיכי עם זה עכשיו את בעצמך במו ידייך? טפו עלייך..."
* קל לי לראות את החתך המדמם, להזדהות איתו ולהתחבר אליו מאשר להתחבר ולהזדהות עם הפצע שבלב.
* אפ'פעם בעצם לא הבנתי למה טוב לי אחרי זה... כיום, אחרי שקראתי אינספור מאמרים וספרים בנושא, הבנתי שהגוף משחרר לו סמים טבעיים, אנדורפּינים, וזה מה שנותן את תחושת ה"היי" שבאה לאחר מכן.
*תוספת מאוחרת (20.11.07) -
* אני פוגעת כשאני מרגישה מלוכלכת, כשמרגישה טמאה ורוצה להתנקות מכל הזוהמה שבי.
אז בשורה התחתונה אחזור ואומר - אני פוגעת בעצמי כי כואב לי.
הצלחתם להבין או שליבלבתי בשכל יותר מדי?
לשאלות, הערות, הארות ושאר חתיכות - תיבת המייל/תגובות שלי פתוחה בפניכם ☻.
נ.ב. - אם המידע הנ"ל לא סיפק אתכם והייתם רוצים לקרוא עוד ולהבין יותר את תופעת הפ"ע (פציעה עצמית), אתם מוזמנים להיכנס לקישורים ששמתי פה בצד שמאל שלכם ולקרוא באתרים המומלצים.
או פשוט לשאול אותי ואענה על שאלותיכם ;-)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
L.L.B
