הייתי כאן הרבה זמן, בישראבלוג.

מתקופת הפאקציזם, לוונאבי פריקית, לנורמלית.

את כל הריבים, הכעסים, השמֵחות, הדיכאונות והצומי אתם וודאי יכולים למצוא בארכיון.

נדמה לכם שאני מסיימת פה בעצבים, אבל זו טעות.

בלי הבלוג הזה אני לא חושבת שהייתי משתנה,

חוֹוה ופוגשת אנשים מדהימים כ"כ,(כל אותן המלונקקות שברשימה בצד. אין כמוכן)

שלא תטעו, אני מאוד אוהבת את הבלוג, באמת.

לעיתים אני אתגעגע, אבל אני אשמור על קשר עם כולכן.

וזהו, החלטתי לשמור את הבלוג עד שהוא יסגר אוטומטית.

היה נחמד