בסך הכל אנחנו די לבד, נכון שלא כולנו ל"ו,

אבל אני בכל זאת מאוהב, אז הלאה.

בסך הכל רציתי לברך, החטיפו לי על שוק ועל ירך,

אבל אני בכל זאת אברך, גם הלאה.

הלאה, ימי כקדם,

הלאה, שירי מולדת.

הלאה האדמה רועדת,

והמדינה רוקדת.

הלאה עד אור הבוקר,

הלאה כבר לא תינוקת,

הלאה, הלאה, הלאה.....

אולי כמו לוליין על חבל דק, ניסיתי לעבור את המרחק,

ולא להסתנוור מהזרקור, וחוץ מזה עוד לנגן כינור

אולי כמו שחיין שכבר שחה, 500 בריכות ועוד בריכה,

והוא צמא למנוחה, והלאה, הלאה,הלאה.

הלאה, ימי כקדם,

הלאה, שירי מולדת.

הלאה האדמה רועדת,

והמדינה רוקדת.

הלאה עד אור הבוקר,

הלאה, כבר לא תינוקת,

הלאה, הלאה, הלאה.....

ראינו איך הרץ במרתון, לגמרי לא לבד בצרתו,

כי כל הזמן האיש מהעיתון, שואל איך הוא מרגיש ומה איתו

ראינו מטפס הרים שיכור, אשר את נשמתו מוכן למכור

למען איזה רגע משוגע של הזריחה מן הפסגה.

הלאה, ימי כקדם,

הלאה, שירי מולדת,

הלאה האדמה רועדת,

והמדינה רוקדת.

הלאה עד אור הבוקר,

הלאה כבר לא תינוקת,

הלאה, הלאה, הלאה....

השיר הזה ממלא אותי כל פעם מחדש בדמעות, כי בסך הכל אנחנו באמת לבד, ובסך הכל כולנו לבד אבל ביחד.

אני גאה במדינה שלנו על כל אנשיה, על כל דרכיה, על כל בנייניה. תודה שיש לנו את זה לפחות בעולם הזה.

רק לסלק מפה את הערבים האלה שמאסו דרכיהם בעיניי, ומאסו עצמם בי.

רק זאת אבקש, לפני שנוכל באמת להמשיך הלאה, הלאה, הלאה....