עייפתי מלשמוע על מלחמות עתידיות.

עייפתי מלראות שנאה בין ארצות.

עייפתי מלראות שנאה בין עדות.

עייפתי מלראות עדויות והוכחות,

עייפתי מלשמוע על הרוגים בכבישים.

עייפתי מלשמוע על ילדים שנרצחים.

עייפתי מלשמוע על אהבות נכזבות.

עייפתי מלחשוב טוב על הבאות.

עייפתי מהדרך כי המכשולים כל כך רבים,

עייפתי מבערך, כי לפעמים זה לא מתאים.

עייפתי מהשקר, שלפעמים יש לו רגליים.

עייפתי מהאמת, שלא נאמרת היישר לעיניים.

עייפתי מאוכלי חינם שמבזים את המדינה,

עייפתי מהם , די כבר, כשאין כבר נתינה.

עייפתי מהשמאל, עייפתי כבר מהימין,

כי שניהם כבר מבולבלים, והפיתרון לא זמין.

עייפתי מהיופי, שנגלה רק אל העין,

עייפתי מהאופי, שמסתתר לו בין סורגי התיל.

עייפתי מהזמן, כי הוא עובר כל כך לאט,

עייפתי מעבודה, שאף פעם לא תאומת.

עייפתי מסמים, שמתגלים בין התמונות,

עייפתי מילדים, שלא יודעים לחיות.

עייפתי מאלכוהול, כי הוא גורם לטשטוש,

עייפתי מאכזבות, כי הן לא גורמות לחוש.

עייפתי מהשקט, כי הוא כבר לא בא בזמן,

עייפתי מהמרד, שעושים כבר מזמן.

עייפתי משבויים, שלא חזרו אל ביתם,

עייפתי משובים, שחושבים שזו אדמתם.

עייפתי מהורים, שלא יודעים איך לחנך,

עייפתי ממורים, שלא יודעים גם הם איך.

עייפתי משחיתות, ומאדם שרק נחקר,

עייפתי מהאביב, שלפתע מחליט שהוא קר.

עייפתי מהשפה, שהפכה לכל כך מגעילה,

עייפתי מהמשתמשים בה, שלא יודעים למה היא מועילה.

עייפתי מבעלי מעמד, שמנחיתים מהלומות,

עייפתי מאלו שמקבלים זאת, ושותקים כמו תינוקות.

עייפתי מהאש ומהתופת, שמגיעה כל פעם מחדש,

עייפתי מאנשים שאומרים שיהיה טוב, ושהכל דבש.

בקיצור, עייפתי מהרבה דברים, אבל עדיין יש תקווה.

גם אם לא רואים, ייתכן ועוד מעט תבוא גאולה.

גאולה שתתקן את כל מה שקורה פה, שנהפוך לתמימים ולישרים.

גאולה שתאמר לנו שהכל בסדר, אבל שאנחנו לא יודעים איך אנחנו חיים.

גאולה שתספר לנו על מה שעומד לקרות לטובה,

ושתאמר שהזמן שחיכינו היה שווה את ההקרבה.

ושהנה, גם מלחמות יפסקו ואנשים ימשיכו לחיות,

ואולי, רק אולי, תוכל גם לסלק את כל העייפות הזאת.

שלכם. עידן.