תיעלם. תיעלם אם זה מה שעושה לך טוב, אם זה מה שנראה לך נכון. תנטוש, תוותר. לא תרמוז, לא תתייחס. גם מה שנראה לך כמו קריאה נואשת לעזרה, למרות שלא היה כך, לא יגרום לך לעשות דבר מלבד לשאול לשלומי מדי כמה שעות. שלא תחשוב, לא שאני זקוקה לזה במיוחד. מעצבנת אותי הדרך בה זה נגמר- מזלזלת, מנכרת כלפיי. ומה הלאה? כשתראה אותי ברחוב, האם תשמח או שתרצה להיעלם?.. כשאהיה תקועה לבד שם באזור, היית רוצה שאקפוץ לבקר?..
מעולם לא הייתי ולא אהיה דלוקה עליך. הסיפור בינינו התחיל בתור הזדמנות שנתתי לך, ומתוך רצון ותקווה שלי למשהו שונה ועמוק יותר... ומסתבר שלא חיפשת הזדמנות לדבר מלבד הקטע הזה.
היית אחד מכמה בנים שרצו אותי. רצו, פיזית. חיבבו אותי אולי, בתור ידידה. לא חשבו מעבר.. כנראה שאני לא שווה את זה. או שאולי הטיפוסים שאני אוהבת הם דווקא אלה המסורים פחות.
נמאס לי. כל הקטעים האלה תמיד נגמרים בטרטור שלי. מה יקרה עכשיו?.. כל פעם מחדש אני מתאכזבת.. היינו יזיזים, בואו נודה. זה מה שבנים מחפשים אצלי. אז עוד אחד לא רצה משהו רציני איתי, אז עוד אחד הרס ידידות כי לא היה לו אומץ להגיד שנגמר, ועוד אחד ניצל וברח. ואתה, אפילו לא טרחת לעדכן אותי במצב. כן, הוד מלכותך, אני אשב ואחכה לתשובה ממך, וכשתרצה לראות אותי תשלח לי הודעה ופתאום הכל יחזור.
ומה הייתי אומרת לעצמי אם לא הייתי אני?
"גם אצלי זה ככה. מה לעשות, זה קורה. הבנים הם עם רודף מין וכנראה שאלה שפגשת לא היו מוכנים לקשר... לכי תדעי מה עבר עליו לפנייך.. כמה היה היובש שלו? חודשיים? שלושה? הוא לא מוכן לחזור לקשר עדיין, ובינתיים הוא רק מחפש הנאות. זה לא אומר שאחד אחר לא יבוא תוך יומיים וירצה יותר. את עוד תמצאי קשר שיהיה לך טוב בו, אך אל תשפטי את העתיד לפי העבר. נסי לקחת דברים לאט יותר, לבדוק את העניינים. הפעם בדקת וטעית כי בדקת ממקור לא מעודכן. דאגי לתשובה שתבוא מפיו של הגבר, אם לו ישירות אז דרך אחר שישאל. אל תתייאשי! להיפך, המשיכי לחפש בכוונה למצוא! הוכחת לעצמך שאת אדם מושך, רצוי, ובקרוב תוכיחי לעצמך שאת יכולה להיות גם נאהבת.
שכחי מהמצב הפתוח. שכחי ממנו. מבחינתך, שיהיה סגור. אין לך מה לחפש אצלו יותר כשם שלו אין מה לחפש אצלך.
ויהיה נהדר אם תפסיקי כבר לרחם על עצמך ולחשוב שאת מסכנה. אוי, 'זה מה שמחפשים אצלי'.. שטויות של חוסר ביטחון. יש בך מספיק מה לאהוב, אם לא יותר מזה."
הוא לא מצפה שאני אקח את הקטע ברצינות, ולא לקחתי אותו ברצינות. לקחתי ברצינות את איך שהסיפור נגמר.. תודה שטרחת לעדכן אותי. זה מראה על כבוד רב מצידך כלפיי וכלפי הצד שלי בעניין.
כבר מהרגע שהבנתי שהוא לא רוצה דבר יותר מזה התאכזבתי. גם אם לא הייתי דלוקה עליו, באגו זה פוגע. בביטחון. בהערכה העצמית.. "זה לא את, זה הוא" יהיה המשפט הנכון כרגע. זה הוא שלא מעוניין בקשר כרגע עם אף אחת. אבל זה לא מקרה חד פעמי.. ומי יודע, אם הוא היה מחפש קשר, לא היה פונה דווקא אליי. בהקשר הזה, הסיפור הזה פגע בי מלכתחילה עוד לפני שהוא נגמר- רק בתחילתו, כשה"כיוון" הוגדר.
כבר אין עם מי לדבר מלבד עצמי. אני נשבעת שניסיתי.. אבל לאנשים נגמרו העצות. איך זה שכשתבואו אליי אני אציף אתכם במשפטים שכבר גרמו לרבים לקחת את עצמם בידיים.. וכשאני צריכה מילה פה ושם אף אחד לא מוצא את הנכונה? אני מנהלת שיחות וירטואליות עם עצמי.. מדמיינת שאני מייעצת לאחרת. זו הדרך שאימצתי להתמודד, וזה מייאש. אוי, כמה שזה מייאש.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
