my beautiful hell

כן..

החלטתי להמשיך לעדכן..

ולא איכפת לי מה שכולם מגיבים..

ולא איכפת לי אם יש כאלה ששונאים אותי..ויש הרבה כאלה..

החלטתי שזה לא בריא כלכך לשמור הכל בבטן..

ואני פשוט לא יכולה כבר!

אני לא יודעת מה עובר עליי..

כל הזמן מחשבות ותקופה מוזרה כזאת.

כל הזמן הזה הייתי עסוקה בלבחון את עצמי לעומק..

את האנשים מסביבי..

להסתדר איפשהו בין כל הדברים האלה..

שכמובן לא הספקתי לעשות..

כלכך הרבה בבת אחת..

לקטוע את זרם הדמעות שלא עצר לזלוג לי מהעיניים.

לחייך..ללמוד..להתנהג יפה..לא לצרוח..

לא להתפרע..

לא ליפול באמצע הכביש ולמות מכאבים..

לאהוב..לחשוב..להתחשב..

לשאול..לעזור..לדבר יפה..

ו..להמשיך להראות לכולם כאילו הכל בסדר.

זה דיי קשה..

כלכך קשה לי פתאום לרשום את כל המילים האלה..

כל מילה מזכירה לי משהו שהיה..

משהו שלא כלכך כיף לי להזכר בו.

בכל מקרה..

החלטתי לשפוך פה הכל ולהתחיל הכל מההתחלה..

העיצוב יישאר כמו שהוא לבינתיים..

אני מקווה שתמשיכו להכנס..ולהגיב..ולהנות..

אני שמחה לחזור..למרות הכל..=))

אוהבת אותכם כלכך הרבה! 3>