my beautiful hell

היום זה יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל..

איש שהיה אמור לשנות את העתיד של ישראל..

איש שלפחות לדעתי ידע מה הוא עושה..

ולא ישב וחימם ת'כיסא בכנסת והזדיין עם המזכירות שלו..

איש שנרצח..

רק בגלל שבנאדם לפי דעתי הוא לא נקרא בנאדם..

לא הסכים עם ההחלטות שלו..

רק שהפעם זה היה מקרה קיצוני...

אלה לא היו קללות או מכות..

פשוט רצח..3 כדורים..והכל נהרס.

אני הופעתי בטקס של בית ספר..

כלכך רציתי להשתתף לדעת מה זה לשיר..

לתוך מיקרופון אמיתי..

מול הרבה אנשים..

עד ששכחתי את המטרה של כל זה..

בגלל שזה הפך להיות יום זיכרון קבוע בכל שנה..

אנשים פשוט שכחו את המסר של כל זה..

אחרי הטקס כולם רצו ישר..

כדי להוציא את האוכל שלהם מהתיק..

להתחיל לאכול..לשמוע מוזיקה..או כל שאר הדברים שאפשר לעשות..

כולם שכחו מהטקסטים שנקראו..

מהשירים..

מהריקוד..

אני ישבתי והסתכלתי מהצד..

היה לי כלכך עצוב לראות את כל זה..

פשוט עצוב..

אז..חזרנו אחרי הטקס..

והרגשתי רע עם עצמי..

רע עם זה שאני נמצאת במקום הזה..

השתחררתי והלכתי הבייתה..

כשהלכתי לבית..פתאום גיליתי מכתב בתיק..

שהוא 3> כתב לי..

זה יותר היה כמו חוברת..

זה פשוט המון דברים..

וזה כלכך ריגש אותי..

פשוט בכיתי..והיה לי כלכך כיף לבכות..

פתאום התגעגעתי אליו..

התגעגעתי אל הבנאדם הזה שכלכך קרוב אליי..

לא יכולתי ללכת..אבל הכרחתי את עצמי..

רציתי אותו כאן ועכשיו!

לא ידעתי מה זה לאבד בני אדם ממש קרובים..

חוץ מלוויה אחת שהייתי בה..של סבא רבא שלי..

ובאותו רגע חשבתי על משפחתו של יצחק..

על אישתו..

כל השנים האלה שהוא היה איתה..

כל האהבה..הילד הראשון..

אהבת אמת..מה שאני מרגישה עכשיו..

והיא איבדה אותו..איבדה את הכל..

היא  יכולה רק לנצור הכל בזיכרון..

ולא להפוך את זה למשהו מוחשי..לא עוד..

והמחשבה הזאת פשוט הרגה אותי.

בכל מקרה..

אחרכך ניפגשנו..וזה דיי כיפר על ההרגשה ההיא..

כי הרגשתי אותו קרוב אליי..

ושמעתי את הנשימות שלו..

והרגשתי אותו..וזה עשה לי כלכך טוב..!!

ואז היה לי שיעור גיטרה..

ומחר יש לי טיול בצופים..אז אני מכינה מושמושים אני מקווה שייצא נחמד..=))

אבל..

כל היום הזה מלווה בהרגשה של גועל.

מקווה שמחר יהיה יותר טוב..

שיהיה לכולם ערב טוב..=)