יום שישי בבוקר.

עוגה בתנור, חלה תופחת ומחכה לתורה.

אני קוצצת פטרוזיליה, עוד מעט העוף וירקות השורש יתכנסו יחד לתבנית לארוחת הערב.

סופר נני ברדיו.

ילדים כך, ילדים אחרת, הורים תוהים.

שגרה.

יום שישי בבוקר.

ובמקום אחר, רחוק מכאן, שגרה אחרת.

כאוטית,

קני רובים ופצצות ואש ועשן

והרג.

ואפילו לא צריך להרחיק כל כך ,

מספיק לרדת דרומה קילומטרים לא רבים

ולהשאב לצלילי הקסאמים והגראדים.

שגרה.

ואני נעה ,עם הרדיו,  בין השגרה שלי לשגרה ההיא,

נאחזת בה כדי שאפשר יהיה למצוא מקום בתוכי להיות שם.

הבנאליות של השגרה...

שבת שלום חברים יקרים, שבת של שגרה  מנחמת ושל סולידריות אנושית, בסיסית...