אין כמהו , באמת!

ג. הבכור.

במהלך השרות הצבאי שכח/איבד פה ושם כל מיני פריטים זניחים שלמזלו אביו יכול היה להשלים לו אותם בלי בעיות ובלי שיאלץ "לעלות עליהם למת"ש " דהיינו יורידו את עלותם ממשכורתו הסימלית גם כך.

סביר.

לפני שבוע, בדרך חזרה מטקס סיום המסלול בפרדס חנה לבסלמ"כ התברר לו שכנראה שכח שם את התיק  (עם אפוד בשווי כ 1,000 ש"ח) שהביא כדי שאנחנו נקח אותו הביתה ולאחר סידרת טלפונים עצבניים מהאוטובוס הוא סידר שיבוא לקחת את התיק השבוע , במהלך הרגילה שלו.

אתמול בבוקר נסע עם חבר לפרדס חנה לקחת את התיק (והאפוד) ומשם המשיכו  עם כל הכבוּדה לבקר חבר בטכניון.

מלא התפעלות והחלטה שמתגבשת שהוא חייב ללכת ללמוד שם, הודיע לי בערב שנשאר לישון ומחר בבוקר (היום) יחזור הביתה.

לפני דקות ספורות הוא מתקשר אלי מהרכבת.

כשירד בתחנת לוד, להחליף רכבות, התברר לו ששכח שם את הפאוצ' עם כל הכסף , התעודות וכל דבר אחר אפשרי.

ברגע האחרון, לפני שהרכבת המשיכה ישירות לבאר שבע נזכר, זינק ועלה עליה ועכשיו נגזר עליו לנסוע עד קריית גת ושם לחזור ולחליף רכבת בחזרה...

וכמובן, שהוא שכח לקחת מָטעֶן והסוללה בנייד נגמרה באמצע השיחה...

מה שאני לא מצליחה להבין, זה איך הוא עבר שנה שלמה וקורס מכי"ם בלי שהמפקדים שלו ישימו לב שרק גופו נמצא שם, כי את ראשו הוא שכח במקום אחר לגמרי...

(ואני כלל לא מזכירה את הסיפור שבמהלך נסיונות שיפצור [שידרוג] שעשה בחפצים צבאיים שלו - כמו שאביו אומר, הפך את הבית לרס"פיה [ובאמת אל תשאלו אותי מה זה ]- הוא מרח דבק מגע על השיש במטבח ועל שולחן האוכל בפינת האוכל, וכשגיליתי את זה ושקלתי את הדרך המהירה ביותר לרצוח אותו כאן ועכשיו, הוא מוסס אותי לגמרי כשבניגוד להרגלו מימים ימימה, לא התווכח איתי, התנצל עמוקות והבטיח לדאוג לתיקון הנזקים עוד בזמן הרגילה...

משהו עובר עליו...ללא ספק...)

* דוגמית יחידה במינה