מצחיק שכתבתי מילים לפוסט על חוזק, שלווה, שלמות ובטחון עצמי ודקות ספורות לפני שהעלתי אותו לאוויר העולם הן כבר לא היה רלוונטיות...

מצחיק איך שדברים שכתבתי בפוסט שמחכה בטיוטות למחר על היכולת לאהוב בלי לכאוב ולקבל את הדברים בשיוויון נפש מתוך רגיעה ונינוחות התהפכו והשתנו בבת אחת...

מצחיק  שהיום שנפתח ונמשך בחיוך ובמצב רוח טוב עד עולז הסתיים בדיוק ההפך...

מצחיק שדברים שחשבתי שלא מפריעים לי יותר חסרים לי בדיוק כבהתחלה...

מצחיק שאני עדיין יכולה לקרוא דברים שכתבו/נכתבו בידי ועל אחרים ולבכות מתוך הצורך שלי שיכתבו לי ועלי כך...

מצחיק שאני יכולה לכעוס עליו כל כך בדיוק ביום השנה לפגישה הראשונה שלנו...

מצחיק שאני עדיין שואלת את עצמי לפעמים מדוע אני עדיין כאן, איתו...

מצחיק שלאחר יום שקט ורגוע , שעתיים שבהן התהפכו דברים מצד לצד, גורמת לעוצמות רגשיות כל כך גדולות בתוכי , שמותירות אותי תשושה כאילו עבר עלי מכבש.

מצחיק שחשבתי שאלו תחושות שנשארו בעבר וגיליתי שאני זוכה לחוות אותן שוב.

מצחיק שזה דווקא משמח אותי.

מצחיק שלעפמים אין בי כוח...

מצחיק/לא מצחיק.

אני הולכת לישון.