רציתי לכתוב פוסט על המלחמה.

בעיקר רציתי לכתוב על השנאה העצמית שאנשים נגועים בה ונותנים לזה שמות תואר יפים

כמו הומניזם ודאגה לזולת ולעולם בכלל אבל מרוב דאגה לזולת ולעולם בכלל שוכחים

לדאוג לזולת שקרוב להם.

רציתי לכתוב על המלחמה אבל אז פתחתי את התריס וראיתי, שוב, שהטבע

חזק מהכל והחלטתי שבזה אסתפק.

שבת שלום חברים יקרים, שבת שקטה , תרתי משמע...

(לג. הבכור אין כרגע נגיעה למה שקורא שם, לאבא שלו דווקא יש. יהיה טוב).