| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 7/2003
 זה יום ראשון...?
אני לא יכולה להגדיר בדיוק את ההרגשה שלי...אני רק יודעת שהיא לא דיכאון יום ראשון הידוע שלי...אפילו לרגע לא היה כזה...
אולי זה קשור לסופ"ש שהיה מהנה ומלא אנרגיות עבורי, עם הביקור של קוקסטה, הגראס, ההתמסטלות , השינה העמוקה, האוטו שהתחמם לי וכמעט לא יכולתי לפתוח את מכסה המנוע, עם ההרגשה שאני פשוט מתרוממת באוויר מרוב אנרגיות ושאפילו ההליכה בערב לא הורידה אותי...
אפילו 3 שעות שינה בלילה לא גרמו לי לעייפות/דיכאון יום א'...
אז מה קורה פמה?
איך את מסבירה את זה?
הרי כל ישרא ונספחיו היו שותפים לפוסטי יום ראשון המדוכאים שלך...ופתאום...כוכבים בעיניים, זיקוקי דינור באוזניים...מה קורה?
זהו. ששום דבר מיוחד...
אולי זה קשור לשיחרור שלי מד. לעובדה שהחזרה לעבודה אינה מחייבת עוד יום/שבוע של ציפייה, כמיהה, תיסכול, עצב, כאב, בכי, דיכאון וחוזר חלילה...
אולי כי אני מצליחה להתמלא גם בדברים אחרים... באנשים אחרים... כי פתאום אני פתוחה לאנשים אחרים...
ורק עכשיו יכולה לשים לב עד כמה לא יכולתי להרשות את זה לעצמי קודם לכן... .
אז יש את השיחה/שיחות עם ד. שלאחריהן לפעמים אני פורצת בבכי קצר, לא של כאב אלא של ...לא ברור לי , עוצמת רגשות מסויימת, אבל זה עובר מיד כאילו לא היה ולא משאיר אחריו סימן...
ואם אין שיחה או מייל, זה גם בסדר, ואני פתאום מוצאת עת עצמי בסוף היום בלי קשר אליו ובלי לחץ בתוכי לקשר הזה...אם אני רוצה אני מרימה טלפון ואם לא אז לא...נורמאלי, נכון...? כך זה צריך להיות...
אלי.
נראה לי שזה past perfect...
שום קשר ממנו היום, שום רצון ממני לקשר איתו, והקלה די גדולה על כך...
אולי הכרחתי את עצמי...הרי מההתחלה תחושות הבטן שלי זימרו משהו אחר...ואני אולי קצת "אנסתי" אותן...כי רציתי לעשות "וי"? כי רציתי כבר לנסות? כי אין לי סבלנות?
לא. יש לי סבלנות...אבל כך היה הקשר הזה מההתחלה, מהיר ועצבני... וכנראה שלא התאים לי...לא מתאים לי...
לפחות לא זה...
מסקנה:
תקשיבי לתחושות הבטן שלך יקירתי...כמו שכרמל אמרה לך בפגישה הראשונה עוד לפני שהכירה אותך, יש לך אינטואיציות חזקות רק שאת לא רגילה להשתמש בהן...
אז הנה, עבר הזמן ואת מתחילה להתרגל, תקשיבי להן...הן צודקות ברוב הזמן...
לפגוש אנשים שנעים לי איתם, מיילים מרתקים שנוגעים בנשמה, טיול מתוכנן בלילה במדבר יהודה, וג. חוזר ביום שישי...
זה השבוע שלי...
| |
| כינוי:
בת: 66
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
