רצינו למכור את הפנדה.

היא עשתה את שלה, ראו את זה עליה וגם הרגישו.

אבל חיכינו.

בתחילה זה היה עניין כלכלי גרידא, אחר כך נסענו לחו"ל אחר כך היו החגים

ואז הכלכלה התמוטטה ולא בא לי להכנס למחוייבות כספית גדולה יחסית.

אז חיכינו.

ביום חמישי שעבר, בהפוגה קצרה במחלתו של א. הצעיר (שפעת. עכשיו הוא בריא כשור) אמרתי לו לשים אותה בלוח yad2.

ביום ראשון היה טלפון.

ביום שני מכרנו אותה לבעל הטלפון.

היום קנינו מכונית חדשה.

תכירו:

דייהו 30I (איי כמו אייייי).

בצבע שמפניה.

נעים מאוד

אף פעם לא היתה לי מכונית יפנית/קוראנית או מזרח רחוק באופן כללי.

אני כל כך ארופאית שגם עם המכוניות שלי שמרתי אמונים לקלסיקה.

האיטלקית בעיקרה , למעט פעם אחת, גרמנית.

זה היה תענוג אבל דברים חדשים עולים כל הזמן והגיע הזמן לבדוק את ענקי מהמזרח הרחוק.

יש לי הרגשה שזאת תחילתה של ידידות נפלאה...

שבת שלום חברים יקרים, ברכב או ברגל העיקר שנגיע לאן שאנו רוצים להגיע...