אני אופטימית בלתי נלאית עד כי לעיתים אני מאמינה שקודם יהיה רע עד מאוד

עד שיהיה טוב.

ולא רק מעצם העניין שכך הוא טבעו של עולם.

שלא תמיד צד אחד הוא הצודק ולא אצל צד אחד נמצאת התשובה המוחלטת והאבסולוטית

והצד השני, רק טעות בידו.

וכמה כיף להיות בצד הצודק ולדעת את כל התשובות באמת אבסולוטית אחת ואין בילתה.

אז בנתיים יהיה כנראה לא טוב ואולי אף רע לתפארת אבל בתוך המועקה והחשש מה יביא איתו יום

כדאי לזכור שהכל כל כך דינאמי ומשתנה ובתוך כל זה תצוץ תקווה קטנה

שתלך ותגבר עד אור גדול יאיר.

וחוזר חלילה ושוב מהתחלה...

שבת שלום חברים יקרים, בעצב , בשמחה ובידיעה שהשמש תאיר תמיד, מחר...

( * אלכסנדר פן)