מגיעה קדחת החג.

אותה התחושה שמשהו בקנה מידה עצום עומד להתרחש והוא כולל בעיקר,

אירוח בני משפחה,

קניית מתנות

ואוכל,

המון המון המון אוכל.

ומצות.

ובתוך כל זה, אני עומדת השנה שקטה מאוד, כי השנה, בגלל עיסוקים אחרים של אחותי ובגלל  ,שג. הבכור במילאים

אנחנו חוגגים בקטן.

מאוד מאוד בקטן.

שלושה אנשים יחגגו סדר כהלכתו (עד לאוכל כמובן):

ג. הבןזוג,

א. הצעיר

ואני.

והחתולים , כמובן.

ואני שמחה על כך כי במידה מסויימת ביקשתי לי את זה בפעמים האחרונות.

את השקט והנינוחות והנסיון לראות אם אפשר לשמוח ולחגוג במסגרת של המשפחה הבסיסית ביותר,

כי הרי השמחה והחגיגה אמורה לבוא מתוכנו ולא לפי כמות האנשים הסובבים אותנו, לא כן?

עכשיו רק נשאר ללמד את ג'ויה , הצעירה מבין כולנו , את הקושיות, מישהו יודע איך שרים את זה בחתולית...?

שבת שלום חברים יקרים, עם ההכנות קדחתניות או נינוחות איטית...