חוזרת הביתה ברגל מהעבודה.

סגרנו מוקדם בגלל ערב יום השואה והגבורה

עדיין מספיק אור בחוץ כדי להציץ בחלונות של הבתים

ולראות את האנשים מתארגנים לארוחת ערב,

חושבת על הא ועל דא

על מה לאכול הערב,

האם לראות את "הזייפנים" או את הסרט על " ילדי טהרן",

ילדה שואלת אותי מה השעה,

מספיקה לתפוס את הירוק ברמזור,

מגיעה הביתה.

סוף יום.

הבנאליה של היוםיום,

של החיים,

למול הבנאליה של האין.

חיים.