יותר משנתיים אני מכינה כל שישי חלה לשבת.

לא בגלל עניין דתי אלא בגלל הריח בעיקר.

והטעם , כמובן.

שנתיים ויותר ובכל פעם אני מגלה שיש להן, לחלות, אופי משלהן.

לא רק מעצם המתכון ששונה קצת, כך או אחרת, אלא מסיבות נוספות.

יש את המתוקה שכמעט כמו עוגה.

ויש את זאת הנייטרלית בטעמה.

יש את היבשה יותר שיוצאת קצת דחוסה

ויש את הלחה יותר שדורשת יותר עבודת עיבוד ויוצאת קלילה יותר

ורכה,

ויש לפי מזג האוויר שדורשת יותר קמח

או מים,

ועוד לא אמרנו דבר על האפייה עצמה.

והיום , היום היתה לי חלה סרבנית עם אג'נדה משל עצמה

ולא משנה כמה ניסיתי היא לא הסכימה

לגלגל את עצמה ולהפוך

לחלה.

היא, מה שהיא. נקודה.

ועכשיו היא תופחת בקצב שלה מתחת למגבת מטבח

ונותנת לי לחכות ולראות

איך הסרבנית מחליטה מה יהיה

טעמה...

שבת שלום חברים יקרים, עם פחות סרבנות והרבה יותר נינוחות...