| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 7/2003
די, מספיק !
אני לא עושה שום דבר מהבוקר... זאת אומרת, שום דבר פרודוקטיבי אלא אם כן להיות עמוק בתוך ישרא, לקרוא בלוגים ותיקים וחדשים, להגיב ולענות לתגובות ולפטפט את עצמי לדעת באייסיקיו ובמסנג'ר נחשב למשהו פרודוקטיבי...
רוח שטות פושה בי בכל מקום ובצורה קשה. לא מסוגלת לחשוב ולומר משפט אחד הגיוני, קופצת מדבר לדבר , ממחשבה למחשבה...
הכל מאוד תזזיתי...
חושבת שזה ה PMS אבל לכי תדעי מתי את צריכה לקבל...הרי הגוף שלי מחליט לעצמו עכשיו, אין לי יותר את השליטה שהיתה לי עליו בשנים שלקחתי כדורים...
רוצה את הריגוש.
מחפשת אותו בטירוף , מרגישה ריקה וחלולה כאילו לא התמלא שם בכלום...יודעת שזה לא כך אבל זה לא עוזר לי עכשיו...
שוב חזרתי ללילות הלבנים, יושבת מול המחשב ומחפשת משהו, מה? יודעת, לא רוצה לדעת...סתם, סתם, סתם...
רוצה לנסוע למקום רחוק, רוצה לא להתרחק מכאן...לא יודעת מה רוצה ...לעזאזל אם זה לא ה PMS אני בדרך למחלקה סגורה... לפחות אני יכולה לבחור את בית החולים...
חוזרת על עצמי שוב ושוב, משעממת את עצמי ואת כל העולם...רוצה להתכנס בתוך עצמי, רוצה לצאת החוצה...
מקנאה בכל אלה שיש להם טיפה של שקט נפשי, השלמה וקבלה...
לומדת דברים, מפנימה אותם ושוכחת כהרף עין, מחליטה שוב החלטות נחרצות ומבטלת אותם מיידית...
לא עשיתי כלום עד עכשיו...אני מגעילה את עצמי, מרגישה אפסוסית...חסרת תועלת באופן מוחלט...
אם לא אתפוס את עצמי ואתחיל לעבוד ולעשות משהו מועיל אקיא על עצמי...פשוט...
רציתי אתמול בלילה, או לייתר דיוק היום לפנות בוקר לכתוב משהו, אבל החלטתי לרחם על הקוראים...זה הנה, במקום...הזוי לגמרי...
ועדיין לא שלחתי לאחותי את הלינק שחשבתי לשלוח...
פמה במצב שפני (שפן=שפני)...
די. זהו . גמרנו.
עכשיו, עכשיו את שולחת את הפוסט, סוגרת את האינטרנט, קמה ומתחילה לעבוד...
ברור...?
כן...
| |
| כינוי:
בת: 65
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
