אני אוהבת אור.

אוהבת שהוא נשפך אלי

מתוך חלונות רחבי ידיים

זאת היתה אחת הסיבות המרכזיות שבגינן אני גרה

במקום בו אני גרה.

חלונות רחבי ידיים

הפורשים לפני את

הצפון האורבני ואת

המזרח ההררי

ומהם אני יוצאת למרפסת ושם רואה גם את

הים במערב.

אור,

הרבה אור.

כמה שיותר אור.

ומכאן שברור שאני טיפוס מובהק של

בוקר ויום

שבהם אני פורחת ותוססת

והכל נראה לי אפשרי,

ואילו לעת ערב, כמו הפרחים

סוגרת עלי כותרת

נרגעת

ואוגרת כוחות ליום חדש של

אור

וחיים....

שבת שלום חברים יקרים, כל אחד עם כמות האור או החושך שמתאימים לו...