החוק הכי צעיר בבית.

בן פחות משלוש שנים.

לא

משאירים

כלים

בכיור.

או ששמים במדיח או ששוטפים אותם ומניחים בצד.

אבל הכיור, ריק לגמרי.

והרעיון  הפשוט הזה שהוא כלל לא שלי הביא לכך , שלאחר שנים רבות

של מריבות וכעסים וצעקות המטבח נקי.

כל הזמן.

תמיד.

 נכון שלפעמים אני מוצאת שם איזו כפית סוררת או כוס

שאיבדה את דרכה ,

אבל מיד נשלחת תזכורת והכיור מתרוקן

והסדר שב על כנו.

זה לא היה פשוט, זה לקח זמן וזה דורש ממני להיות עם האצבע על הדופק,

אבל את זה, האצבע על הדופק, אני עושה בין כה וכה  ולאחר ששאר בני הבית למדו

והפנימו את החוק גם הם מודים שזה עובד והרבה יותר נעים להגיע

לכיור ריק

ולמטבח

נקי,

שמקרין על שאר הבית באותה המידה.

אביי געזונט, שבוע טוב

(יש עוד חוקים אבל הם ברורים וידועים לכל: ג. הבןזוג אחראי לשרותים של החתולים ולהורדת הזבל, ואני על כל השאר.

בערך...)