העולם נראה קצת מטושטש , לא ברור .

כמו ריטוש שעושים לתמונות שרוצים לתת להן נופך קצת לא מציאותי, רך יותר...

האורות נוצצים יותר וישנה תחושה של תזוזה בלתי פוסקת, ואם מזיזים את הראש מצד לצד, ישנה תחושה כאילו אנחנו בתוך קרוסלה שנעה כמו מטוטלת...

והכל נראה סוראליסטי עד שמוציאים את הראש מבעד לרעלת המים ואז העולם חוזר לסידרו...

ובהקשר דומה, על ראיית הדברים מכאן ומשם, נזכרתי , כמו בכל פעם שאני מבקרת  בחמת גדר (ואנחנו מבקרים לפחות פעם אחת בחורף בשבע השנים האחרונות ועברנו את המקום על כל התפוכותיו ושיפוציו) בנקודת המבט האחרת שראיתי את המקום.

בטיול המיוחד ההוא בירדן (אין צורך לצעוק, יכתב עליו פוסט מיוחד), חצי שנה לאחר פרוץ השלום בין המדינות , כשעמדנו למעלה, באום קיס, הנקודה הצפונית בירדן, נקודת מפגש שלוש הגבולות בין ירדן-סוריה-ישראל, צופים מלמעלה על נהר הירמוך השוצף, גשר הרכבת השומם וחמת גדר הירוקה והפורחת...

ובכל פעם מחדש אני חושבת על כך שדברים שרואים מכאן, נראים אחרת לגמרי , משם...

וחוץ מזה, היה חמים ונעים, לפחות עד שעת שקיעת השמש המוקדמת, והמקום תוסס והומה אנשים שרובם עוסקים בכל רגע נתון באכילה.

כנראה יש משהו במים, באוויר שעושה אותנו רעבים שם, ואולי, אולי זה כי פשוט קצת משעמם לפעמים...

אנחנו מזמינים לחלק הסגור , שהוא אמנם יקר יותר, אבל מצד שני , הרבה יותר פרטי ואינטימי ואין בעיה של צפיפות במים ומחוצה לה.

בכל פעם אני מביאה לשם כמויות קריאה עצומות, עיתונים וספרים כאילו פני מועדות לאי בודד ובסופו של דבר אני מבלה את הזמן בין שליקה עצמית בבריכה רותחת ויציאה החוצה לקור המקפיא , שמביא אותי שוב, לשליקה עצמית בבריכה רותחת וחוזר חלילה.

ובין לבין היתה גם שעה וחצי של מסאג' משולב עם רפלקסולוגיה שהביא אותי למחוזות רחוקים כל כך , שלקח לי זמן רב לחזור לעצמי לאחר מכן, והסיום היה, כתמיד, בארוחת ערב במסעדה התאילנדית ששומרת על הרמה הטובה שלה כבר שנים לא מעטות ואת הנספחים שלה, שנשארו על גופי, אוריד היום בעבודה נמרצת בחדר הכושר.

וכנראה שהיה שם משהו באוויר, שיחד עם השיחה עם יוני בשבוע שעבר וסמס ששלח לי אתמול בצהריים (בימים של דממת אלחוט מוחלטת) , הביאו אותי רגועה ונינוחה לתחילתו של שבוע חדש...

(* ישנו מתקן בחמת גדר, נראה כבור עמוק ויש שם מקומות ישיבה מתחת למפלים שמעסים את הגב בזרם חזק.

והמפלים הללו נראים כמו רעלה.

וביום שישי, אחרי שישבתי ועיסיתי את גבי בזרם המים החזק, נצמדתי לקיר והבטתי על העולם מבעד לרעלת המים...)