הרוח מכה במרפסת.

מזכירה לי שוב , בכל שנה מחדש

מדוע אני לא יכולה לתלות פעמוני זכוכית

כחולה

בה אפשר יהיה לראות את השמש זוהרת

בצבע אחר.

כבר כמה ימים הרוח מכה במרפסת

מדנדנדת את פעמוני הרוח

בעדינות המתכת

ובקול הבס העמוק של

הפעמון מעץ.

כבר כמה ימים הרוח מכה במרפסת

מרגילה את הצמחים החדשים באדניות

לקרירות של העונה שבפתח

ושל תחושת הרוח ממעלה הקומה

השניים עשר.

כבר כמה ימים מכה הרוח במרפסת

מביאה ריח שונה , טרי, פריך,

ואור השמש נוטה בזווית שונה

ואומר לי, הנה הנה, הגיע,

הסתיו.

שבת שלום חברים יקרים, הפעם באמת יצאתי פיוטית ללא תקנה...