או לייתר דיוק, העין שטופת הדם.

מתברר, ולא שמתי לב אפילו שאי שם במהלך אחר הצהרים אתמול, כנראה פקע לי נים בעין

והתרחש לו שטף דם פנימי.

מעצם העובדה שלא ראיתי יכולתי להמשיך את יומי בשלווה אבל דווקא א. הצעיר שבדיוק חזר הביתה לשבת

תקע בי מיד מבט מודאג/ מזועזע ושלח אותי מיד לראות בעצמי.

לא אכחיש, נראה די מדאיג.

אפילו טיפה מפחיד.

מכיון שאני מוקפת בשלושה גברים מסוקסים וקרי רוח (לא) הם עמדו על כך שניסע לחדר המיון מיד ויפה שעה אחת קודם.

הרגעתי אותם ולחילופין הזמנתי תור לרופא להיום בבוקר כשאני מפחידה את הפקידה שטענה "אין תורים" שיש לי שטף דם בעין.

היה תור. על הבוקר.

לקצר סיפור ארוך אומר שהרופא לא התרגש, הסכים עם דעתי שהכל בגלל שסחבתי אתמול הרבה ספרים (מבצע חדש/ישן, רוצו לחנויות...)

אבל שם לב שצינור הדמעות שלי באחת העיניים קצת סתום ונפוח.

כך זה תמיד, הולכים לרופא בשביל דבר אחד ויוצאים ממנו עם דבר אחר...

חג סוכות שמח ושבת שלום חברים יקרים, עם שייקה אופיר וציונה המקורית המצחיקים עד דמעות...

(הפעם לשם שינוי, הצלחתי להבין איך מעלים סרטון מיוטיוב בעצמי, אבל בפוסט הקודם, לא הייתי יכולה לעשות זאת בלעדי פימייל האחת והיחידה!! )

*  שייקה אופיר "ציונה והעין המקולקלת"