אני עוברת ליד מראה.

אוטומטית מסתכלת (אישה, בכל זאת...).

ממשיכה הלאה.

פתאום

כמו זעזוע חולף בי.

חוזרת

ומסתכלת שוב.

מי זאת שם?

חדשה ולא מוכרת

ויחד עם זאת, הניצוץ שבעיניים

והחיוך הלא מאמין שעל השפתיים

מוכר גם מוכר...

זה יקח לי עוד כמה ימים להתרגל,  ובניגוד אליה, אני לא אתחבא בבית שלושה ימים , אבל היא הצליחה לשנות את הדבר האחרון שסרבתי לגעת בו.

בשיער שלי...

ולתת לי את עצמי , מחודשת , כמתנה מוקדמת ליום ההולדת.

 תודה