"כתם" נוחר.

או מגרגר מתוך שינה עמוקה.

שוכב מאחורי, על המיטה של ג. הבכור שנישאר שבת (קיבל השבוע את הטירונים שלו שאיתם יעשה מסלול של שנה), מכורבל על שמיכת חורף מלטפת וישן לו בשלווה...

לא יכולה להתאפק.

כמו עם תינוק או ילד קטן שישן שינה עמוקה ושלווה ששום דבר לא יכול להפריע לה, שולחת יד ומלטפת את ראשו, את גופו, והוא נע מתוך השינה שלו.

ומגרגר...

ראיתי את הזריחה הבוקר.

שמש צהובה/אדומה שעלתה פתאום מעל ההרים הרחוקים ובין קירעי העננים, ומשחק של קרני השמש בין עצי הפיקוס שבמרפסת.

ובדרך לחדר הכושר, כשהשכונה שקטה בבוקר יום שישי של חופש, ראיתי שלדג כחול נוצות עומד לו קל קצה המזרקה הכבויה שבפארק, מחכה לפרוץ המים מהפתחים שאולי יביאו איתם דג אחד או שניים...

"כתם" נרדם שוב, לאחר שהתעורר בזמן שכתבתי עליו , כאילו חש שאני כותבת, ניקה את עצמו וחזר לישון, אוחז בכפות רגליו הקידמיות את האחוריות ונראה ככדור צמר לבן/שחור...

והעננים האפורים שבחוץ אומרים לי שגם זמני לשנת הצהריים, הגיע...

ולעדשות החדשות, אני אצטרך להתרגל. או שלא...

שבת שלום חברים יקרים, שבת חמימה של חורף קריר...

(יצא לי פוסט קצת פיוטי ...)

(היא תכחיש בכל תוקף , אבל היא נשמה  ולכן הקאונטר שלי חזר בגללה. )