כמו כל שנה , הפתיחה החגיגית של חודש יום ההולדת שלי,

דצמבר ,

והפעם הפתיחה חגיגית מתמיד כי חגיגות ה 50 מתקרבות והולכות

(חכו עוד קצת עם הברכות )

אני כל כך אוהבת את המילים של נתן אלתרמן.

אפשר לחוש דרכן ומתוכן את התחושות של ימים של חורף  מעורב בשמש חמימה ישראלית כל כך.

עיברית שמערסלת בתוך מילותיה תחושות של עצב ואופטימיות.

והמנגינה של משה ווילנסקי עם הביצוע של דפנה ארמוני ומזי כהן מחברות את כל זה

לכלל הרמוניה שלמה שתמיד מכווצת משהו בתוך

ליבי.

ריח ים ורוח סתיו
ומיץ של תפוחי זהב
ומין סגריר מתוק חמוץ
מושך מבית אלי חוץ
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום
ללכת לכת ולנשום
אויר שקיעות כחול אדום.

אויר שקיעות, ניחוח דק,
הגשם זה עתה נפסק.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.

הפנסים חוורי פנים,
כחולות עיני העננים
ומשהו מוזר כזה
לוחץ דומם על החזה,
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.
לוחץ, קורע ודורש,
הלב רוצה להתעטש.

אויר שקיעות, ניחוח דק,
הגשם זה עתה נפסק.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.

דצמבר חודש מקוטר
ריחות תפוח ומטר,
אתה נותן כוחות גנוזים
להרוגי התמוזים,
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.
אתה יודע להשיב
מעט אביב לתל אביב.

אויר שקיעות, ניחוח דק,
הגשם זה עתה נפסק.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.
עלה ושוט והסתכל
עד מה יפה היא התבל.

חודש טוב חברים יקרים, חודש שעבורי מפריד סופית את הסתיו ומהחורף ובסופו הימים מתחילים להתארך לקראת האביב...