מזוודה חצי ריקה נסעה לאורלנדו פלורידה,

מזוודה מלאה ב 6 זגות נעליים/מגפיים + עוד מזוודה שנקנתה שם

תחזור מאורלנדו.

בנסיעה השלישית לתערוכה באורלנדו יש לג, הבןזוג ולי הרגשה שהתערוכה היא רק התירוץ

להגיע שוב לאאוטלט השווה כל כך ולמלא את המזוודה.

בשנה שעברה הוא הביא לי תחתונים מוויקטוריה סיקרט.

לא ביקשתי אבל הוא טען שלא יכול היה לעמוד מול זה.

אם הייתם רואים אותם, גם אתם לא הייתם יכולים לעמוד מולם ופשוט הייתם בורחים כל עוד רוחכם בכם.

דבר כל כך נורא מזמן לא ראיתי.

חייכתי בתודה ובלי שירגיש העפתי אותם מהבית. לפח.

הפעם, הייתי מוכנה.

בדקתי חנויות,.

נכנסתי לאתרים,

הדפסתי דפים.

רשמתי עדיפויות.

נו, טוב, הכל בעדיפות ראשונה.

ושלחתי אותו לדרכו.

רוב המשימה בוצע עוד ביום הראשון ונעל נוספת נקנתה ביום השני.

את הנעל האחרונה ינסה למצוא בניו יורק או בלונדון, בסוף החודש (כן, כן, ג. הבןזוג הוא הנוסע המתמיד ממש).

וכך, יעשו את דרכם בחזרה ביום ראשון מזוודה מלאה עד להתפקע+ מזוודה אחת חדשה ושש זוגות נעליים שבאו מהחורף החמים של אורלנדו לחורף החמים של ישראל

וכך שני הצדדים יהיו שמחים וטובי לב.

וחוץ מזה, הייתי לבד לבד לבד כל השבוע.

אני והחתולים.

וזה היה פשוט כיף.

אולי כי בתוך תוכי אני יודעת שזה זמני.

שבת שלום חברים יקרים, עם נעליים, מגפיים וכל מה שאיתו הולכים...