תמיד.

ולא משנה אם זה יום חם ולח של אמצע הקיץ או אפור וקר של

חורף  ישראלי,

מיקרי.

שבת בבוקר, יום יפה.

אמא שותה

המון קפה.

אולי לא המון, אבל לאט לאט...

בשבת בבוקר, שקט.

לא פותחת את הרדיו עד לאחר ארוחת הבוקר.

דווקא שם אני לא מתפרעת , לרוב זאת פרוסה או שתיים מהחלה

שהכנתי בשישי, עם קפה מהמכונה המושחתת שלי שמחברת אותי ישירות

לג'ורג' קלוני.

ועיתון.

בשבת בבוקר אני עם מוסף הבידור והטלווזיה.

קצת כתבות, קצת ספרות

ובחינה מדוקדקת את תכוניות הטלווזיה לשבוע הקרוב

כדי לראות שבערוץ ההסטוריה יש סדרה חדשה על מלחמת העולם השניה

ויחד עם

כל תוכניות הראליטי שלי

שוב לא יהיו לי חיים.

ואחר כך, זה עדיין שבת בבוקר,

אני קמה לאיטי ומתחילה להתארגן לקראת ארוחת הצהריים

שעוד נראית רחוקה אבל לבד היא לא תעשה,

והכל נראה עוד פתוח ואפשרי

כי שבת בבוקר היא

איטית,

ארוכה,

ונמשכת

עד לשעה 12 בצהריים,

שאז מתפוגגת השבת בבוקר

וכבר צהריים

ושם, הסיפור הוא אחר

לגמרי...

שבת שלום חברים יקרים, עם בוקר , צהריים וכל שעה שתהייה טובה...