| |
 כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 8/2003
 הכל בסדר, באמת... לא קרה שום דבר... סתם... ואולי בגלל שלא קורה שום דבר... אולי בגלל שאני כל כך רוצה שיקרה משהו אבל כנראה גורמת לזה שלא יקרה... אולי זה החודש הזה... החום של הקיץ שמכה בי בכל פעם שאני יוצאת מתוך החדר הממוזג...אבל אני אוהבת את החום הזה... הכבדות הזאת...הלאות, המועקה הלא ברורה, המחנק הזה בגרון, התחושה שמשהו אוחז בך ולא מרפה...הרצון לברוח לאנשהו רחוק... ירידה לצורך עליה... כך אומרים... ואני לא שוקטת על שמרי, מנסה דברים חדשים, כיוונים נוספים, נותנת לדברים להתפתח, להתבשל , אבל לפעמים אין לי סבלנות לחכות... אני מחכה כבר שנה... למה? ל"זה", למשהו... מרגישה הדם רותח בתוכי, את חוסר המנוחה המשווע שבי... רוצה לנסוע רחוק מכאן, למקומות אחרים, מקומות לא ידועים, שאוכל לאבד את דרכי בתוכם ואצטרך למצוא אותה מחדש... רוצה את ההרגשה ההיא , את התמיהה, הפליאה , חוסר ההבנה המוחלט מה קורה בי...מתגעגעת להתחלה אבל לא באמת רוצה להתחיל הכל מחדש... זה החודש הזה כנראה...הימים האלה...מעירים שדים מריבצם...ימים של מחשבות וחשבון נפש... ******************************************************** ג. הבן הבכור התקשר אתמול. הכל בסדר, נהנה מכל רגע... נרגעתי... ****************************************************** ואחרי שכתבתי והוצאתי באה רגיעה מסויימת... במקום פסיכולוג...וגם יותר זול ממנו...
| |
| כינוי:
בת: 66
|