| |
כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 8/2003
 יום שישי...שעת בוקר מאוחרת/צהריים...
יושבים במקום החדש יחסית ברחוב ראשי בעיר...ארוחת בוקר של יום שישי בצהריים, יש את כל הזמן שבעולם...
המקום משרה שלווה, מוקפד מאוד, הרבה עץ ושילוב צבעים חזק וסוער מצד אחד אבל גם מרגיע מצד שני...
מדברים.
על הא ועל דא, על מה שעבר השבוע, על מה שדיברנו מוקדם יותר...
לא מפחדת להעלות מחדש את הנושא...לא מתייחסת אליו כאילו זה משהו שאסור לדבר עליו פן יעלו דברים לא צפויים, מפחידים...
"אז מה זה היה? אתה נותן לי אישור...?"
מחייך.
"זה אישור גם בשבילי...".
צוחקת...
"אתה זוכר שהחודש אנחנו חוגגים 23 שנים לנישואים...?"
"כן. ואיך את מרגישה עם זה...?"
"הייתי רוצה לחדש את הנדרים ביום השנה ה 25..."
"כמו טקס מחודש...?", "כן".
ועברנו לחשוב ולדבר היכן כדאי לעשות את זה...
גי'זס קרייסט...מה זה היה...מה זה אומר? ...איזו דרך עברנו ועוברים...
| |
| כינוי:
בת: 66
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
