| |
 כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 8/2003
 הכל בסדר...
ככל שהתקדמתי לכיוון המכון הרגשתי איך המתח שעד עכשיו היה חבוי בצורה כל שהיא מתחיל לפרוץ החוצה... הכל בסדר, מה את חוששת...אין סיבה שלא יהיה בסדר... כן, נכון... הגעתי. מחנה. עולה. נכנסת. מקבלת את המעטפה הגדולה. פותחת, מחפשת את הדף המסכם. לא מוצאת. שיט. מוצאת. אין ממצא לא תקין. פוווווווווווף...כך יצא ממני האוויר... ורק כשישבתי למטה בבית הקפה עם חברה, הרגשתי פתאום את העייפות צונחת ועוטפת אותי כמו שמיכה, הבנתי עד כמה זה היה בתוכי כל היום הזה... אבל עכשיו אני "אחרי" ויש לי עוד שנה עד לפעם הבאה... ויכולה ולהינות בלב שלם מארוחת הערב שהכינה לי טילוי ...
| |
| כינוי:
בת: 66
|