| |
 כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 8/2003
 ריח של קפה... מקום קטן ברחוב ראשי מפוייח וסואן בחלק הערבי של העיר הגדולה. ריח חזק וטוב של קפה מתערובות הקפה הרבות מכה בך עם הכניסה. אפלולית קלה של אור רך וחמים. הכל קשור לקפה, תה וכל מה שבינהם... תערובות למינהם, מכשירים להכנתם, קופסאות מצויירות לאיחסונם, עוגיות לאכול איתם... על הקירות הדפסים של פוסטרים ישנים, כמו של פעם... מוסיקה לטינית ואחר כך מדונה , שירים שקטים... מקום קטן, צפוף במקצת אבל מאוד חמים ומזמין... אווירה של בית קפה קטן בפאריז... התפנה לי אתמול אחר הצהריים. נקרתה הזדמנות לבקר במקום... נפגשנו, אירית ואני רק שתינו, ללא הגברים, דבר לא רגיל אצלנו... שותה קפה מוקה (איך אפשר שלא), היא על תה צמחים מעלה ניחוח.... יושבות נינוחות...נשים באמצע ה 40, האחת בתוך סערה שנמשכת זמן רב, מחפשת, בודקת, שואלת...והשניה...? מדברות... על מה שהיה, מה שהיינו עושות אילו...על מה שהיינו עושות היום... השיחות שלנו השתנו...השיחות שלנו משתנות... נוגעות...לא חוששות...מעיזות... והרבה יותר אמיתיות... רווינו מהקפה, מעצמנו... רגעים קטנים של עונג...  ******************************************************** אחותי הגיבה על פוסט שכתבתי... כנראה שיהיה ביקור ביום חמישי... השמש זורחת בחוץ...השמיים כחולים...הציפורים מצייצות... וחום אימים... אני מחייכת היום...
| |
| כינוי:
בת: 66
|