התברר לי שאני נשארת בעבודה עד אמצע פברואר.

עקב  טעות של הביג בוס, שחשב שמגיעה לי התראה של שבועיים בלבד,  והבוקר (לאחר שחתם על מכתב ההמלצה המפואר שלי) עידכנתי אותו שמגיע לי חודש.

ומכיוון שהביג בוס לא משלם על אי עבודה, אני (וגם המזכירה השניה) נשארת כאן עוד זמן מה, כשבעצם זה לא באמת מפריע לי ונותן לי עוד מספר ימים להערך לסיום הסופי.

ובכלל, יש לי תחושה של נקיון פנימי, של השארת דברים מהעבר מאחורי, אפילו אם התהליך מלווה בכאב ודמעות, אבל מאפשר לי לשים אותם באמת בצד, תוך יכולת אמיתית להתפנות לדברים שהחיים יביאו לפתחי...

ולמרות ענני האובך שבחוץ, יום ראשון הזה, יפה לי...