למה ככה

 ולא אחרת

 נפשי שואלת

 מבולבלת

אני לא עוצרת

חוויות יש לפרוס כמו פרוסות דקיקות של עוגה משובחת.

לאכול, לחוות אותן כל אחת בזמנה, לתת לה את המקום הראוי לה בתוכנו, זורמת בדם, במחשבות, ברגשות. אחרת יש פשוט מוצפים ולא יכולים להכיל ולארגן את מגוון התחושות שעוברות בנו ביעף.

אין לי עולם

אין לי עולם אחר בשבילך

היו לי תכניות אחרות להבוקר.

אבל כשעליתי על הכביש הרגשתי שאני פשוט חייבת לנסוע, לנסוע, לנסוע.

רחוק. מהר.

עם מוסיקה טובה, לשיר בקולי קולות, לצרוח למול הרוח שמכה בפנים.

"אני באה לקפה" אמרתי לאחותי שגרה , באופן כה נוח לעיתים, בהרי הצפון.

ונסעתי.

עכשיו נפרדנו

אני בכיתי

הכל אמרנו

 לא ראיתי

אני לא נרדמת

את השקדיות הראשונות ראיתי דווקא בואדי ערה בואכה אום אל פאחם, וככל שהתקדמתי עם הכביש לכיוון צומת מגידו הן הלכו והתרבו.

צומת מגידו פרס בפני את עמק יזרעאל כמעט כולו, ירוק ומנוקד בכחול של ברכות הדגים הפזורות פה ושם, וגם האובך שכיסה את פני השמים לא הפריע לראות את הרי נצרת ואת צלליתו של התבור במרחק.

קצת לפני קיבוץ משמר העמק, מטע שקדיות פורח בלבן במלאו הדרו.

דיקלה ממשיכה לשיר ואני איתה, בלופ בלתי נגמר.

אין לי עולם

 אין לי עולם אחר בשבילך

צומת תישבי, פונים ימינה, הכרמל ירוק כולו, מצל על חלק מהעמק.

הפריחה נמצאת בכל מקום.

ירוק, ירוק, ירוק בגוונים שונים ורבים, ובינהם החום של שדות חרושים לקראת זריעה שניה .

צומת ישי, פרידה מהעמק וכניסה לאזור שמזכיר בגבעותיו העגולות והרכות את טוסקנה.

עצי זית כסופים שולטים שם, ובין הירוק פתאום אדום של פרגים וכלניות.

הו, ימים טובים

 שיפתחו אלי הכוכבים

 הו, הסיפורים

 שיגלו איתי את החיים

צומת המוביל , שהכניסה לגליל התחתון.

בבקעת נטופה אפשר להריח את הריח המתוק של שדות השלף הירוקים ונקודת המים של מאגר המוביל הארצי מנקדת את העמק בצבע כחול/כסוף.

אין לי עולם

אין לי עולם אחר בשבילך

עכשיו לבד כאן

אני פוחדת

כמעט נפלתי

לא ויתרתי

 מי יחבק