איך מזהים וונילים*? שאלתי אותה, מנסה להבקיע את המילים מתוך הרעש של המוסיקה והדיבורים שמסביב.

דרך העיניים , ענתה לי, דרך העיניים.

ואני, השפרצתי את הווניליות שלי ברדיוס של קילומטר לפחות, שיהיה ברור , לכל הצדדים האפשריים...

במרחק  מספר ימים מהחוויה עצמה, אני בעצם יודעת שבסה"כ זה מקום כמו כל מקום אחר.

כמו כל מועדון אחר.

מוסיקה מצויינת , חלקה עירוב של שירי שנות ה 80 - 90 , וחלקה האחר מוסיקה גותית המתאימה להתרחשויות שונות במהלך הערב.

בר משקאות עשיר.

והאנשים.

שבאים  לשתות, לדבר , להפגש עם מכרים ותיקים, להכיר אנשים חדשים, לרקוד, להינות.

להרגיש נוח. עם עצמם ועם אנשים כמותם.

העובדה שהעיצוב של המקום (ששוכן בבית אבנים יפואי עתיק) כולל מתקני קשירה, כלובים , בובות שמעוצבות בדרך שאין ספק מה כוונת המעצב, האביזרים הנלווים הם שוטים, חבלים , נרות בוערים ועוד כהנה וכהנה, האנשים לבושים באופן שמבהיר מה כוונתם/רצונם/אהבתם (לרוב שחור, כשקולר על הצוואר מבהיר את מהות הקשר בין בעל הקולר לבן/בת זוגו), הופעות שנערכות במהלך הערב, על במה קטנה במרכז הרחבה המרכזית, כוללות קשירות, הצלפות, טיפטופי חֶלֶב נרות ועוד כהנה וכהנה, והדרך השכיחה לפנות לאישה היא לבקש ללקק את מגפה, אינה משנה את העובדה שהאנשים הבאים אליו , הם בדיוק כמו האנשים שסובבים אותנו, בחיינו.

הם פשוט אוהבים את זה, אחרת.

ואני, שהוזמנתי ובאתי בחברתה של אושיה מרכזית בקהילה שמתכנסת שם ובמקומות אחרים, השתדלתי לא לנעוץ עיניים (זה לא מנומס אמא שלי תמיד אמרה לי)  ולקבל בשלוות נפש (yeah right !! ) כל מה שהתרחש סביבי בזמן שהייתי שם.

והמסקנות שיצאתי איתן והתגבשו בתוכי לאחר מכן היו :

שהייתי ונשארתי יצור וונילי לחלוטין שה BDSM לא עושה לי דבר ואפילו משאיר אותי קרה כקרח.

שבמוסיקה גותית יש לעיתים משהו שמיימי והרמוני .

שזאת היתה חוויה מרתקת ועוצמתית מעצם היותי במקום בו כל ההתנהלות שבו זרה ושונה לי לגמרי.

והעיקר, ההכרה  שוב, שבכולנו יש פנים , גוונים, ורבדים שונים של צרכים, ולכולנו יש את הזכות לממש ולחיות אותם.

ובסיומו של הערב אף אחד לא הציע ללקק לי את המגפיים אבל מצד שני, מישהו ברר אצל המלכה שאיתה באתי האם אני פנויה...

לא.

היתה התשובה שהוא קיבל... (וכן, זאת היתה אנחת הרווחה שיצאה ממני...)

(*ונילי - אדם אשר אין לו כל עניין ב BDSM)

ביקור במועדון הד'נג'ן  יום חמישי 17.2. בשעות הלא הגיוניות של הלילה...