כשיצאנו מהסרט, היה פתאום המראה המשונה משהו, כשהמבוגרים שבין מבקרי קומפלקס הסרטים הענק שבצומת גלילות, נצמדו פתאום לטלפונים הניידים , מנסים לשמוע ולשאוב אישור שיקיריהם הצעירים אינם נמצאים במקום הפיגוע שכך פתאום הפר את שלוות בילוי יום שישי בערב.

בירור בין הגוזלים הפרטיים שלנו נתן את האפשרות לנשום נשימה עמוקה ולשחרר אנחת רווחה גדולה.

ברגע האחרון הצלחנו כנראה להמלט מהמחסומים שהושמו מיד בכל כביש ודרך אפשרית, ורק קרוב לבית, נתקענו כבר בתוך הפקק עם התזכורת לימים שנראו לנו רחוקים ובלתי ממשיים כמעט...

וכל זה בא לאחר הסרט "בובי לונג"  (עם ג'ון טרוולטה המצויין וסקרלט גו'נהסון הטובה לא פחות) שהוא סרט של אהבה ותקווה, וכששני אלו שוכנים בצוותא, הם כמו משיאים אותנו לשמיים...