בשטח הפנוי שנוצר מתחת לסככת המציל פרס האיש המבוגר שבא מארץ רחוקה את יצירותיו.
מין ערב רב של פיסלונים העשויים מצדפים שמצא על שפת הים מחוברים יחד עם דברים אחרים שמצא במקומות אחרים.
קיטש אקלקטי.
אין לי הגדרה אחרת וגם לא דרך לתאר את היצירות.
מצאתי את עצמי עומדת שם , מולן, בפה די פעור ועם חצי חיוך לא מאמין.
על היכולת . על היצירתיות. בלי קשר אם זה מוצא חן בעיני או לא.
תרשמי לי את דעתך בפנקס שבצד, ביקש ממני כשראה אותי עומדת שם מול שולחנו.
ותזהרי על העט, רק הוא שווה 100 דולר, ופתח לי אותו במין פתח סתרים ושם נגלתה לי, מתוכו , חותמת.
פרצתי בצחוק גדול.
על הצחוק הזה אני עושה לך 80% הנחה, אמר.
צוחקת, רשמתי לו כמה מילים על תחושתי למול היצירתיות שלו ופניתי ללכת.
חכי, חכי, קרא אחרי, מסתובב אחורה וחוזר אלי וקופסא אדומה, קטנה, בידיו.
קחי בבקשה, את חייבת, בנחרצות בוטחת סירב לקבל את סירובי ושם אותה בידי.
שני עגילים בצורת ספירלה מוזהבת היו שם. ושרשרת.
פניתי ללכת חזרה לחוף הים של עירי.
פתאום, בשבת בבוקר, היתה בי תשוקה עזה לצאת לים.
חלק מהסיבות היו ברורות וחלקן עלומות.
וכך מצאתי את עצמי בצהרי שבת מלאי שמש, מקפלת את מכנסי הספורט עד לברכי, חולצת את נעלי ונותנת לרגלי את התחושה הבסיסית שנישכחה מהן, של הליכה על משטחים גסים ושונים.
החול עדיין קריר בעונה הזאת של השנה.
השמש עדיין לא מספיק חמה אפילו לאחר שעות של אור כדי להפוך אותו לשורף.
ערמות של צדפים שהים סחף לחוף בחודשי החורף הסוערים הצטברו לאורך החוף, משמשים כר נרחב למציאת אוצרות לילדים הבונים ארמונות בחול וסוג של מכשול לאחרים שסתם הולכים על חוף הים.
ובים עצמו היו שלושה גוונים.
החוּם הקרוב המעורב עם החול.
הירוק הרחוק יותר.
והכחול העמוק של מים עמוקים ורחוקים שלוקחים אותנו למקומות רחוקים.
הלכתי עם עצמי.
חושבת מחשבות, מזמזת בתוכי, כמו תמיד את השיר האחרון אותו שמעתי לפני שכיביתי את הרדיו ("נובמבר" של מירי מסיקה, כל כך מתאים, כל כך נכון...), נושמת את האוויר , מריחה את המלח.
מסתכלת בים. באותו הים.
מסתכלת באנשים.
ראיתי את הים בבדידותו בימים קרים של חורף.
ראיתי אותו מלא יותר בימים חמים של תחילת אביב.
ובין השניים, אני מעדיפה את תחושת הצהלה של חוף ים מלא ושוקק אנשים ופעילות.
ואחר כך ישבתי מולו על כוס קפה ועם סידהארתא.
ואהבתי.
(1069 פוסטים. מתחיל להיות מסובך למצוא פוסט מהעבר שרוצים לקשר אליו...
)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
