ובלי לשים לב ולתכנן מראש , אני מוצאת את עצמי, בימים האלה,  עושה גם חשבון נפש מסויים.

אולי זאת הפניוּת הרגשית, הנפשית שהגעתי אליה לאחר זמן כה רב (שאולי ממבט מהצד זה לא נראה כך), שמאפשרת לי כן למצוא בתוכי את השקט ואת המקום לבחון בצורה מדוקדקת וחסרת רחמים לעיתים דברים שישנם בי.

תכונות.

חולשות.

מצבים שאליהם אני נכנסת, לא כסוג של תבנית שלא מצליחה לשבור אותה, אלא כחלק מהמרכיבים שמאפיינים אותי כאדם.

כמו הכרות מחודשת שאני עושה עם עצמי, שוב.

ובכל פעם נגלה משהו חדש, רובד נוסף שעד עכשיו לא הכרתי בי.

או שהאמנתי שאין בי.

היא נוהגת לומר: להכיר את החלק האנושי שבנו.

ולקבל אותו.

ועם חשבון הנפש שצץ ועולה לו מעת לעת בלי הכנה מוקדמת, ישנה גם התחושה המאוד חזקה שאני נמצאת במין פרשת דרכים...

אין לי את המילים שיאמרו , שיצביעו, מה בתוכי נמצא בפרשת דרכים, אני רק יודעת שכבר ימים לא מעטים , אני רואה סצינה חזקה ומוחשית עד מאוד  של מעגל בו אני נמצאת ומתוכו יוצאות כמה דרכים ואני מסתכלת ויודעת שעוד אפנה ואפסע באחת מהן, ושוב דברים ישתנו.

אני רק לא יודעת באיזו.

ולא יודעת מתי.

ואני מחכה.