הבוס הראשון שלי, בעבודתי החדשה כמזכירה, אמר לי לאחר טעות גדולה שעשיתי (שגרמה לדחיית  מבצע כלשהוא לכל הרשת) שהחשוב הוא ללמוד מתוך הטעות ולא לחזור עליה.

ולמדתי. ועוד איך למדתי.

וכך היה במשך כמעט 10 שנים.

עד להיום בבוקר, בו גיליתי שעשיתי טעות מביכה, לא נעימה ומאוד לא מקצועית, דווקא במקום שבו מאמינים בי ומוכנים לקבל אותי בדיוק כפי שאני.

אבל, שומר פתאים ה', וגיליתי את הטעות ברגע האחרון ממש לפני שהמזכירה של המקום שלחה את 80 המעטפות ליעדן, וכך, במקום לבלות בוקר של מרץ ועיצוב הגוף במכון הכושר, אלך לתקן את המכתב, לצלם  ולכתוב את 80 הכתובות מחדש כדי שהמכתבים יצאו ליעדם באיחור של מספר שעות בלבד.

אין ספק.

לאחר חודש וחצי של בטלה מקצועית, קיבלתי את התזכורת המתאימה ואת הניעור שאולי הייתי זקוקה לו.

כן.

אני יודעת שלטעות זה אנושי אבל זה לא מונע ממני לכעוס ולהלקות את עצמי.

לפחות לשעות הקרובות.

שבוע טוב חברים יקרים, עם טעויות שהן הפיכות וברות למידה.

(והפוסט על המסיבה, יגיע גם יגיע. וגם חשיפה תהייה שם...)