היכן ומה מהדברים שכתבתי לא היו ברורים לגמרי.

מה בדיוק לא הובן שבגללו מצאתי את עצמי, בשבוע הראשון של אפריל, רצה, עמוסת סלים, בנסיון להמלט מטיפות הגשם הכבדות שעומדות לשטוף אותי תוך שניות ולהפוך את בגדי לצרור סמרטוטים רטובים ואת פני המאופרות למשעי (פרי עבודתה של מאפרת חביבה בחנות בשינקין) לעיסה בוצית אפרפרה (טוב, הגזמתי מעט אבל רוח הדברים ברורה).

מה, לכל הרוחות,  הביא את החורף לחזור ולתת לנו פינאלה שלא נשכח אותה עד אמצע הקיץ, לאחר שכבר איווררנו את בגדי האביב/קיץ, הוצאנו את הסנדלים וצבענו בלאק את אצבעות הרגליים ...?

איזו מין המילים הבאות :

יוחזר האביב מיד! לא מספיק מובנת כדי שאציץ החוצה ואראה שמים שחורים מעננים כבדים, מגשם ורוחות סערה, שמטלטלות עצים כאילו בינואר מדובר?

מה זאת ההפקרות הזאת?

כל רוח תעיף אותנו לכל עבר כשיתחשק לה?

כל ענן יוריד ממטרים כשיהיה כבד לו מדי?

אין דין ואין דיין ?

אני דורשת (בשם העם כולו, בוודאי...):

שמש חמימה עכשיו.

שמים כחולים וצחים מענן.

ורוח קלילה מלטפת את הפנים.

ויפה שעה אחת קודם.

ולא...

...

...

...

...

אני כבר אחשוב על משהו...