| |
 כזאת אנוכי: שקטה
כמימי אגם
אוהבת שלוות חולין, עיני תינוקות
ושיריו של פרנסיס ז'ם...(רחל) |
| 9/2003
 אתמול כשנסעתי לכיוון השקיעה הכי קיטשית ורומנטית שיכלה להיות חשבתי פתאום שהייתי רוצה, שהוא, מישהו, יאהב אותי כמו שאני אהבתי את ד. באותה עוצמה משתקת. כשאני נמצאת בתוכו ובראשו עשרים וארבע שעות ביממה, שלא יאכל ולא ישתה בלעדי, ילך לישון ויקום כשאני במחשבותיו...בלי אפשרות אפילו לנשום... רציתי, ולא רציתי...כי אני יודעת עד כמה זה טוטאלי וכואב ואני הרי לא רוצה שמשהו ממני יגרום לכאב... ורק אחר כך, כשנשאלתי וחשבתי מה הידיעה הזאת על האהבה המוחלטת והטוטאלית כל כך, תיתן לי, הבנתי שהכנסתי לקשר הזה, של ד. ושלי, דברים , תחושות וכמיהות שלא קשורים אליו בכלל ולא היו צריכים להיות שם מלכתחילה...
| |
| כינוי:
בת: 66
|