עכשיו יֶשנָה

דממה.

דממה אוצרת

נשימה.

לפתע משפט עולה בראשי.

נתקע שם, ללא שום סיבה אמיתית והגיונית.

נשאר שם וחוזר על עצמו שוב ושוב ושוב.

מנסה לסלקו, להביא משפט אחר במקומו.

קטע מתוך שיר.

מחשבה אחרת.

שום דבר.

רק המשפט הזה , ורק הוא.

וחוזר שוב ושוב.

החלק האובססיבי שבתוכנו.

החלק המעיק. המפחיד לעיתים.

ואולי בעצם הוא רק רוצה לומר לי משהו, ורק אני עדיין לא מוכנה להקשיב.

לו...