.

תינוק הוא תינוק הוא תינוק.

אפילו אם הוא מיילל יללות דקיקות במקום בכי דק.

או אם הוא מלקק את עצמו במקום מקלחת.

אוכל מתוך מזרק (כשאני מצליחה לשפוך עליו חצי מהארוחה בכל פעם מחדש...) במקום מבקבוק.

שי לו ציפורניים חבל על הזמן והוא כבר מכרסם את אצבעותי בשיניו הקטנות.

מתחיל כבר ללכת ברגליים רועדות בגיל פחות מחודש.

ובעוד שבוע - שבועיים, הוא יהיה כבר כמעט עצמאי לגמרי.

מצד שני, הלילה הוא לא לילה (שלוש שעות וחצי, זאת היתה שנת הלילה שלי אתמול).

האוכל הוא התעסקות.

הצרכים הם עניין מרכזי (לא יהיה פרוט, אפשר להרגע...).

אותן נסיונות של המבוגרים לפענח את צרכיו מתוך יללותיו .

ואותה תחושה של מתיקות פנימית כשרואים אותו ישן, מכורבל בתוך עצמו, כמו כדור צמר אפרפר, נושם בשלווה.

והאח הגדול מרגיש מקופח וומסתובב זעוף עיניים וזנב...

תינוק הוא תינוק הוא תינוק.

ואני מרגישה לעיתים כאילו נזרקתי במכונת הזמן, 16 שנה אחורנית...

רק שכאן הכל ילך מהר יותר.

והוא לא יתגייס לצבא...

שבוע טוב חברים יקרים, שבוע לפני הפסח ואני משתדלת לא לתת למועקה לשטוף את כולי...

והנה גם התמונות:

סקא בידיים אוהבות

קצת רועד, קצת מטושטש אבל , סקא...