הופיע בתוך השאלה שהילד שאל את החברה שלי ליד קופת הכרטיסים:

"ראית איש עם צעדים גדולים? "

לקח לנו מספר שניות עד שקלטנו את השאלה עצמה ופרצנו בצחוק.

ובעצם, מה מצחיק בשאלה הזאת?

עצם ההגדרה שלא נראית לנו, כמבוגרים , הגיונית כי לכולנו יש צעדים גדולים?

עצם הכלליות של השאלה, כמו היה שואל אותנו: ראיתם איש עם שיער חום?

ואולי מבחינתו של הילד השאלה הזאת היתה הגיונית לגמרי?

אולי הוא מין ילד בלש שעוקב אחרי איש חשוד ומפוקפק ומבחינתו הדבר הראוי לזכור שם היה העובדה שהיו לו צעדים גדולים.

יותר מצעדיו של הילד עצמו, כנראה.

ומה יותר טבעי לפנות אלינו לשאול אותנו בדיוק כך:

ראית איש עם צעדים גדולים...?

ואולי הוא באמת קיים,  כמו הדמות (הדמיונית ?) של יֶטי, איש השלג המיתולוגי של הרי ההימלאיה, והוא הולך בחושך ומפחיד אנשים וילדים תמימים?

ואולי, הוא דווקא ענק טוב לב שגודלו מפחיד את האנשים uאף אחד לא מבין שהוא בעצם בודד כל כך וכמהה לחברת אנשים סביבו?

והשאלה המצחיקה והלא הגיונית שנשאלנו השאירה בתוכי מספיק תמיהות ליום שלם של מחשבות...

שוק בצלאל הוא מכרה זהב למי שאוהב לנבור ארוכות בתוך  ערמות של בגדים שנראים לכאורה סמרטוטים אבל אבל חיטוט מעמיק ומקצועי מגלה שם לעיתים מציאות שוות מאוד.

וחוץ מזה השתעשעתי במדידת נעליים מטורפת במרתף נסתר, לא רחוק מהשוק, שם  מתחבאים להם ערמות נעליים ובגדים (מקוריים!!) של מיטב מעצבי עילית עולם האופנה העולמי (פראדה, גוצ'י, איב סן לורן ועוד ) שנמכרים במחירים שווים לכל נפש כמו: 800 ש"ח לסנדל מעוצב או 1,500 ש"ח לשמלה (בהשוואה למחירים המקוריים שבהם הם נמכרים, אלו מציאות של ממש).

אני שיחקתי בכאילו.

תלמה מימשה את הפנטזיה...