ביקשתי מג.

החלטתי להכניס קצת צבע ליום האפור והאביך שבחוץ, שהאבק שבו ממלא כל פינה בתוכנו.

רציתי קצת צבע כדי להכנס לתוך אווירת החג שהחלה כבר היום כהיתה תחושה של קדחתנות מסויימת, שאינה רגילה להתארגנות יום שישי רגילה.

ובאותו הצורך שלי בצבע הלכתי להעבוד קצת עם הצמחים באדניות המרפסת שלי, שחלקם נפגעו בימי השרב של התקופה האחרונה.

ולזה נוספה התחושה הבסיסית של מגע היד באדמה ובמים.

והייתי צריכה כנראה לחטוף שטיפה בלתי צפויה מצינור ההשקייה שהחל להשתולל מולי, הרטיב אותי מכף רגל ועד ראש ושטף ממני את אבק היום, כדי שאוכל סוף סוף להוציא, בפרץ צחוק אדיר,  את הקול הדומם שהלך והתגבש בתוכי  לאחר שהיום בבוקר התברר שאולי גם חג הפסח הזה יעמיד אותי במבחן הגעגוע והכמיהה.

תביא פרחים לחג, ביקשתי מג.

והוא שכח...

שבת שלום חברים יקרים, שבת שרוח החג כבר שורה עליה וריחות המצהבריי כבר עלו הבוקר בשכונה...

וגם חג שמח.

שוב.