| 9/2003
ילדה טובה, ילדה רעה...
"זה התת מודע שלי מעניש אותי על משהו שהמודע רוצה מאוד אבל הוא לא מקובל, הוא לא נורמטיבי, הוא אסור...ובתוך הקונפליקט הזה, בין המודע שמאוד רוצה ומאמין שמגיע לי לחוות דברים שמעולם לא חוויתי, ובין התת מודע שמזכיר לי את פמה, הילדה הטובה שעושה רק מה שמותר, מקובל ונהוג, בין שני אלה...אני מענישה את עצמי שוב ושוב להגיע אל "הארץ המובטחת" ולא להכנס אליה..." (קטע מהתשובה לאביה).
כשילד נולד לתוך משפחה הוא מוצא את הפינה המתאימה לו או זאת שמכוונים אותה אליו ולרוב מתביית עליה, לכל חייו.
הבאים אחריו, כבר צריכים למצוא להם מקום משלהם , ולעיתים תוך כדי מאבקים קשים מוצאים להם את הפינה ההפוכה ביותר...
אני הבכורה בין שתי אחיות.
מקומי היה ידוע וברור מההתחלה.
ילדה טובה.
מחונכת.
שקטה.
לא מתפרעת. כמעט ולא מורדת.
עושה רק מה שמותר. לא חוצה גבולות.
לא ממש בודקת גבולות. הם ידועים מההתחלה, הם ברורים לחלוטין. ואם במקרה, חוצים גדר נסתרת ולא נראית, מיד מתקבלת אזהרה ולעיתים גם מעבר לכך...
וילדה טובה מבית טוב עושה מה שמקובל. מה שראוי, מה שנכון. מה שנורמטיבי...
מה שהחברה קבעה שהוא נורמטיבי...
הולכת בתלם הכל כך מסודר של החיים: תיכון, צבא, חתונה, אוניברסיטה, ילדים, עבודה...
לא מציצה לצדדים, לא מסתכלת ימינה ושמאלה, רק ישר, קדימה...
עד שיום אחד, הילדה הטובה פתאום מתחילה להתפרע...
היא לא רוצה להיות יותר ילדה טובה...היא רוצה לעשות דברים שלא עשתה מעולם, שלא העזה לעשות מעולם , כי ילדה טובה מבית טוב לא עושה אותם...אסור...
והיא שלמה עם עצמה. עם ההחלטות שלה, הרצונות שלה, הדרך שהיא הולכת בה...
אבל יש מישהו שלא שלם עם זה...
התת מודע שלה...
הליבה שלה...הליבה ששם נצרבו כל הדברים שנאמרו לה מהרגע שנולדה, הליבה שאומרת לה שמה שהיא עושה זה אסור !!!
מהמקום הזה, של הקונפליקט בין הילדה הטובה,שעושה משהו שהיא יודעת שהוא אסור, כי החברה קובעה שזה כך, ובין העונש שהיא מחכה לו שיגיע, כי כך חונכה משחר ילדותה, מהמקום הזה, באות כל התחושות הללו , הפחדים , שגורמים לי לעצור ומונעים ממני ללכת עם הרצון שלי, עם הפנטזיה...
ועד שאני לא אדע ואבין באופן הכי עמוק, פנימי וריגשי שאין שכר ועונש (ואני לא מתכוונת כאן למעשה/תוצאה), שאין מותר/אסור ושאני לא זקוקה לאישור , כל פעם מחדש , על הרצונות, התשוקות, המאוויים, האני שלי, עד אז, אני אמשיך להלקות את עצמי , למנוע מעצמי את האפשרות להינות , להסחף, לאבד שליטה, לחוות באופן מקסימלי, לחיות...
זה בידיים , בראש, בלב שלי...
ומי הילדה הרעה בסיפור הזה?
נו, ברור, זאת אחותי הקטנה, או לפחות זה היה מקומה בשנים ההם, וכפי שאמרה לי היום בבוקר, החלפנו ביננו את התפקידים והמקומות בצורה ממש מושלמת...
********************************
והלידה של הפוסט הזה לא היתה מתרחשת אלמלא אביה והדברים שכתבה לי בתגובות לפוסט הקודם. תודה )
| |
| כינוי:
בת: 64
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
