| 9/2003
 שנה טובה חברים יקרים...
האמת שתכננתי פוסט סיכומים וחשבון נפש...
כך נהוג לא כן? ראש השנה, סיכום שנה ומחשבות והחלטות באשר לעתיד...כמו שצריך...
אבל הפוסט לא נבנה בתוכי...לא לאיטו כמו שקורה לעיתים וגם לא בתוך קצות האצבעות, רוצה לצאת ולהכתב במין סערה, כמו שקורה בזמנים אחרים...
הוא פשוט לא היה שם...והסיבה לא משנה...אולי כי אני כל הזמן בודקת, עושה חשבון נפש יומיומי עם עצמי, חופרת אחורה בתקווה למצוא תשובות ומסכמת חדשות לבקרים...
אז לא יהיה פוסט סיכום וחשבון נפש...
יהיה משהו אחר...
לשם שינוי, אצא מתוך ד' אמותי, מתוך אותם 10 ס"מ שסובבים אותי ומעבר להם אני לא רואה דבר, והפעם אכתוב עליכם.
על החברים שלי בישרא...
אדם לרוב נימשך לאלה קרובים אליו. בגיל, באורח מחשבה, בארועים שעוברים בחייהם, בתגובה ובהתייחסות להם...
וכך גם אני.
מכיוון שכשהתחלתי לכתוב כאן הייתי בתחילתו של תהליך שינוי דראסטי ודרמטי, חיפשתי אנשים שעוברים משהו דומה, כדי שאוכל להתחבר אליהם, לתחושותיהם, להתמודדות שלהם, להרגיש את ה"יחד".
אבל מכאן באו גם אנשים אחרים. שכנראה שבמקום אחר, לא כל כך הומוגני, לא הייתי נחשפת, פוגשת ולומדת עליהם.
אנשים בגילאים , מקומות, תחומי עניין ואמונה שונים , ולעיתים שונים לחלוטין...
עם חלקם התחברתי יותר, והגעתי להכרות בחיים שמעבר לרשת, עם אחרים נשארתי בחברות ווירטואלית חזקה ואוהבת, ואת חלקם אני מבקרת מעת לעת, לעיתים יותר, לעיתים פחות...
אני עומדת לרשום את החברים שלי , כאן, בישרא...עשיתי רשימה, היא יצאה ארוכה מאוד, בדקתי ושוב בדקתי, ואני מבקשת ומתנצלת מראש, שאם שכחתי מישהו, שלא יעלב , יכתוב לי ואני מיד אוסיף אותו, כי כל שם , כל ניק, הוא עבורי עולם ומלואו...
יש את החברים הוותיקים שהולכים איתי מתחילת הדרך כאן בישרא:
דגניה שכתבה והפסיקה אבל תמיד נמצאת כאן , הסוררת ,עם הכתיבה המדהימה שיוצאת מהורידים הכי מדממים שלה, שהיתה כאן בשם אחר, ובעצם מחליפה שמות וזהויות כל הזמן, שחר שהגיע להחלטה שלם איתה ועכשיו החליט שהגיע הזמן לבדוק את העבר, רוגטקה שהיה המגיב הראשון שלי והסיפורים שלו נקראים עם קריצה, אורלי שעברה ועוברת תהליך של יציאה מהפקעת שלה והופכת לפרפר מקסים.
יש את אלה שנוספו ולעיתים אספתי בדרך היומיומית והארוכה שאני עושה כאן:
אמרלד (שפיות לשעבר) שעובר תהליך של גילוי עצמי ושחרור, עמית שמנסה ולרוב מצליח לראות את חצי הכוס מהלאה, טל שגרמתי לו הלם שלא ישכח לעולם ותמיד מנסה להראות את טיפות האור שבעולם, beholder שחפר בעברו עד ששקטה קצת נפשו, פלולה שעברה משבר שממנו יצאה מחוזקת וחזקה הפכה לאי-שה מדהימה , חתולת רחוב שבסופה של שנה לא קלה, מצאה את אושרה עם החתול שלה.
לולה שגם היא עברה ארועים לא קלים אבל גם משמחים של סיום והתחלה חדשה, גרנולה שמתמודדת עם הקושי כמו שהוא , נלחמת ויודעת שכל הטוב עוד לפניה, מיקה שמביאה איתה את אור השמש וליטופה בכל פעם, יעלה שנאבקת ביוםיום ,בשגרה הלא פשוטה ובלבד, מלכה לב אדום שבוחנת את עברה ואיך ממנו היא ממשיכה הלאה, stm שבאה לקפה עזבה למקום אחר, אבל בעצם תמיד כאן עם איכויות שמשאירות אותי לעיתים עם פה פעור, גחלילית שדואגת לי ומנסה להאיר לי ולאחרים בנקודות האור הרכות שלה, נגה-לנד שנותנת לי מכה בלב בכל פעם שאני קוראת אותה,התל אביבית שהיא הבת הווירטואלית שלי עם המרץ ושמחת החיים, האכפתיות והרגישות, מרגי שאני רוצה לאסוף אותה בזרועותי ולחבק אותה כל פעם מחדש.
פרינסס ליה עם המשבר שעברה שחיזק אותה ואת הקשר עם בעלה ושהמאבק על ההריון לוקח ממנה כוחות אבל נותן לה חדשים, hash עם שתיקותיה ורסיסי המילים הכל כך מדוייקות ונוגעות, שירל'ה,מרתה, לורליי, שירה מותק, היוצאת מהמים ופשוט שרון שכל אחת מהן כואבת, נופלת, מתמודדת, נאחזת, לא מוותרת, lonna שבחוזק שבה מוציאה שביבי אור וכוח ממחלתה הקשה, the moose שרק הכרנו וכבר ישנם חוטים מחברים בנפשות, ההפוך שמחכה, מתייסר ורוצה אותה כל כך, על הקצה עם החיוך והקריצה, *ארז שנפשותנו נקשרו ואת הכמיהה שלו אני מרגישה לעיתים זורמת בדמי, זה ש...היה, נעלם, חזר, חייך ושוב נעלם...
מיצי קפיצי ששואלת אותי שאלות קשות הדורשות ממני לחפור עמוק בתוכי ולהתבונן במה שאני מוצאת שם, ולמרות שלא תמיד קל ונעים לי עם זה, אני יודעת שזאת נקודת מבט נוספת שאם אתעלם ממנה, אפספס משהו...
אביה. מורת דרך. זה אומר הכל.
יש את אלה שאני מרשה לעצמי להתפרע אצלם (קצת), הנביילס שהלכו ואולי עוד ישובו, המאצ'וס ששם עשו לי בפעם הראשונה סייברסקס קבל עם ובלוג, הרבנית ובת הרב עם הסיפורים המחממים שלהן, תרתי משמע...
פונץ' בננה, life of my own, נינה , היושב על הגדר , עופרניקוס שאתם אני נכנסת לעולם חדש ואחר לגמרי עבורי, עולם שפעם היה במידה מסויימת, מוקצה אצלי ועכשיו אני לומדת להכיר אותו דרך האנשים המרתקים שאני מבקרת...
ואחרונות חביבות, החברות שלי, שבלי לתכנן ולחשוב על זה, אנו מוצאות את עצמנו עוברות , יחדיו, שנה של תהליכים ושינויים שמביאים כל אחת מאיתנו להיות אדם שלם ומלא יותר...
קוקסטה וצמח בר.
חברות יקרות ואהובות שלי, אני לא יודעת איך הייתי עוברת את השנה הזאת בלעדיכן...
כולנו כל כך שונים ומיוחדים וכולנו , בסופו של דבר, כל כך דומים...
לכם ולכל מי שקורא אותי בסתר, ללא צורך להגיב, באופן קבוע או באופן אקראי אני רוצה להודות על שנתתם לי להיות צופה, חלק בחייכם הוורטואליים ולאחל שנה טובה בה תוכלו להגשים ולממש לפחות חלק מהדברים שאותם הייתם רוצים הכי הרבה...
ושיהיה טוב...לכל אחד בדרך שלו , במקום שלו...
אוהבת
פמה
| |
| כינוי:
בת: 66
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
